במשך עשרות שנים, בכל מוצאי שבת, היינו מגיעים לביתו של רבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ללמוד פרשת שבוע. בשנים הראשונות היינו פחות ממניין אנשים ונזקקנו לצרף אנשים מבחוץ לתפילת ערבית. ברבות השנים נוספו עשרות תלמידים, המקום נעשה צר. גייסנו, אפוא, גם את דירת השכנים לשם הועבר השיעור במעגל סגור, כך שגם לבנות התאפשר לבוא ולשמוע את השיעור בחדר שיוחד להן.
החידוש הגדול של רבנו בשיעור הזה היה שהוא חילק חלוקה מיוחדת את כל פרשות התורה לזוגות זוגות. פרשות בראשית ונח, כך הסביר, מתארות את בריאת העולם ובריאת האדם, התדרדרותו של אדם הראשון, תוהו ובוהו של עבודה זרה וחמס וגזל שהביאו לחורבן העולם במבול. החל מסוף פרשת נח מתחילה בנייה של עולם חדש, מופיע 'עמודו של עולם', אברהם אבינו, והולכת ונוצרת האומה הישראלית.
ב'ילקוט שמעוני' נאמר: "תנא דבי אליהו, ששת אלפים שנה הוי העולם: אלפיים תוהו, אלפיים תורה ואלפיים ימות המשיח". אברהם נולד בשנת 1948 לבריאת העולם. מגיל שלוש הוא התחיל לחשוב ולשוטט במחשבתו להכיר את בוראו, וכפי שהסביר ה'כסף משנה', כשהיה בן ארבעים השלים להכירו. מאז מתחילה הפעילות של אלפיים שנות התורה. אברהם ושרה עולים לארץ ישראל, וכפי שמתאר הרמב"ם, בדרכם הם משפיעים על אלפים ורבבות לומר 'יש א-לוק אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד… ושתל בליבם העיקר הגדול הזה וחיבר בו ספרים…".
עם עליית אברהם אבינו על במת ההיסטוריה, הסתיים המצב של התוהו ובוהו, של עולם בלי ישראל ובלי תורה. מתפתחת משפחת אברהם ונוצר לו עם. בהמשך, מתגבר עם ישראל על גלות מצרים, שבה שוב עבדו עבודה זרה, מופיע משה רבנו ומכתיר את ישראל בתרי"ג מצוות.
רבנו נהג לשלב בהסבריו על הפרשה בכל שבוע גם אירועים אקטואליים ולהשמיע את תגובתו עליהם. מידי פעם היה מקריא מכתבים שכתב למנהיגי המדינה וכרוזים שונים שפרסם, בהם דרש לקבוע שארץ ישראל כולה שייכת אך ורק לעם ישראל, ואין סמכות לשום ממשלה לוותר אפילו על משהו מנחלת אבותינו. הוא היה חוזר רבות על דברי רש"י בתחילת פרשת בראשית: "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". הקב"ה הוא 'בעל הבית' בעולם, ברצונו נטל מהכנענים את ארץ ישראל ונתנה אך ורק לנו. הפסוק שרש"י מביא מדויק מאוד: 'הגיד לעמו' – יש כאן הסבר לא רק לאומות העולם, אלא בראש ובראשונה לעמו. כך גם אמר ראש ממשלתנו הראשון שהחוזה של עם ישראל על ארץ ישראל נמצא בתנ"ך.
רבנו דאג להכין מספר רב של עותקים מכל מכתב וכרוז שפרסם, וכל אחד מהנוכחים היה לוקח כמות גדולה של עותקים ומפיצם במקומו.
אין ספק שהחזרה על המסר הזה שוב ושוב נשאה פרי. צא וראה את מאות אלפי המתיישבים בכל מרחבי ארצנו, כן ירבו.
"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-לוקינו"
