גליון 511

בדרך לכותל

קידה בדרך לכתל

ישראל גולדברג, מנכ"ל פרסומי ישראל וקרן אביה

ישראל גולדברג

מנכ"ל פרסומי ישראל וקרן אביה

בתמונה מימין: ישראל גולדברג עם לוחם הלח״י אליעזר בן עמי שיחי׳ ומשמאל תמונתו של ״רב האסירים״, הרב אריה לוין כפי שצויירה על ידי אליעזרבן עמי בשבתו בכלא

01
שבת נעימה קידמה את פנינו בכותל, מקרינה אור וזוהר. לאחר שבשבת חנוכה הרחבה הייתה הומה מתפללים, בשבת האחרונה לא רבים פקדו את כותלנו.
02
ביום שישי זכינו להשתתף במסלול של ׳טיולי ענת׳ ביוזמת אורי אריאל הכהן, חגית אריאל ויפעת וייס.
סיירנו ביישובי בנימין. התחלנו ב׳תל שילה׳ שנטוע היטב בין כרמי היין המדהימים באיכותם וביופיים ומטעי הזיתים של שילה.
המדריך היה אחד מהחלוצים המובהקים, איש המחתרת היהודית, ממייסדי שילה החדשה – עירא רפפורט העניו, הידען והמרתק. איש מיוחד, כל רז לא אניס ליה.
03
כשהגענו ב׳תל שילה׳ לאתר המזוהה עם חצר המשכן, במקום שם עמדה חנה בתפילתה, סיפר לנו עירא רפפורט על מקרה בלתי ייאמן, שאירע לו, לפני כמה שנים בניו יורק: ״נסעתי עם אחי בערב שבת ברכבו כדי להתארח אצל אחינו השלישי. הכבישים נחסמו בגלל תאונת דרכים. דקות לפני כניסת השבת נפתחו הכבישים. הספקנו להגיע לאוטוסטרדה מרחק כ-16 ק״מ מהיעד והנה נכנסה השבת. ירדתי מהרכב, לאחר שאני מרוקן את כל כיסיי כדי לא לטלטל. אחי לא חש בטוב ולכן נאלץ לפלס דרכו למקום מבטחים. התחלתי צועד בשולי ההיי ו׳איי. חשבתי לעצמי שאין עליי שום אמצעי זיהוי, ואם חו״ח יקראני אסון בדרך לא יוכלו לזהות אותי ולהודיע למשפחתי… כמה קל דעת הייתי… והנה עוצרת לידי ניידת משטרה. השוטר נוזף בי. ׳אסור לצעוד כאן, זה מאד מסוכן׳.
העלה אותי לניידת והחזיר אותי לנקודת המוצא…
בלית ברירה, יצאתי שוב לדרכי. עוד אני צועד בשולי כביש פנימי ובטוח יותר, עוצר לידי רכב, ובתוכו זוג פרואנים, שאינם יהודים. ׳לאן מועדות פניך? האם אתה מהסביבה?׳ שאלוני, ׳איבדנו את דרכנו, האם תוכל לסייע לנו?׳. ׳האם הם מתכוננים לחטוף אותי? מה נותר לי להפסיד? אקח סיכון ואסמוך על בוראי…׳
׳עליתי לרכב׳. ׳מאין אתה?׳ – ׳אני משילה׳ – עניתי. עוד לא סיימתי את המשפט, בלם הנהג את הרכב בעוצמה אדירה. אילו לא הייתי חגור (כפי שלמדתי בפארק הזה״ב) הרי הייתי עף קדימה…
שני בני הזוג סובבו אילי את מבטם. ׳אתה משאיילו????׳ (שילה במבטא אמריקאי), שאלו בפליאה מופגנת.
ואז פרצו שניהם בתיאור נרגש, תוך שהם מגוללים באוזניי סיפור מעשה, פלאי פלאים: ׳׳לפני כשבע שנים רעייתי שנכנסה להריון לאחר שנים רבות של רצון ללדת, חשה בצירים חזקים לפני המועד. התגוררנו 4 שעות נסיעה מבית החולים ולא היה לנו רכב. נואשים, רועדים וכואבים יצאנו לרחוב לתור אחר עזרה, שממה. לפתע עוצר לידינו רכב, נהוג בידי ספק מלאך ספק אדם, בלבוש יהודי, עם פנים מאירות, עטור זקן לבן. הסברנו לו את דחיפות מצוקתנו. הוא זירז אותנו לעלות לרכב ושעט לעבר בית החולים. מצבה של רעייתי הלך והחמיר.
היהודי הביא אותנו ממש אל פתח חדר המיון. לפני שנעלם, הוא עוד הספיק לתת לנו עצה חשובה. ״אם חו״ח לא תצליחו להציל את העובר, תעלו לשילה הקדומה ותבקשו שם בתפילה לה׳ יתברך, אלוקי כל בשר, להיפקד בבן״.
שמרנו העצה בליבנו. לאחר כמה שבועות, עוד רעייתי מחלימה מההפלה הקשה, סח לנו הכומר של הקהילה שהוא עולה לביקור בירושלים. אורו עיננו. ציידנו אותו בשתי בקשות אישיות ודחופות, על פי עצת הצדיק היהודי. האחת – להטמין פתק רווי בדמעות ובתחינה שכתבנו לבורא עולם, בין אבני הכותל. והשנייה – לעלות לתל שילה לעמוד במקומה של חנה ולהתפלל ישירות לבורא עולם, ללא מתווכים וללא שותפים! – שיפקוד אותנו בבן.״
תוך כדי דיבורה, מצביעה לי האישה על נער, שישב כל העת במושב לידי, אך בסערת רוחי לא חשתי בו.
׳׳הנער החמוד הזה, שעליו התפללנו, חוגג בימים אלו שש שנים״, כך אמרה האישה ובעיניה נצנצו דמעות של גיל.
התרגשתי מאד לשמוע עוד הוכחה של פעמי גאולה, שעולים במשק כנפי ההיסטוריה ממשכן שילה ועד לבית המקדש השלישי… ׳אז יאמרו בגויים׳ – זה ממש כאן ועכשיו (כך לימד אתנו מורנו האהוב – הרב צבי יהודה).
04
נפרדנו מעירא ומיהרנו ליקב ׳גבעות׳ שבגבעת הראל. היקב מוקף בכרמי יין מזנים רבים ומשובחים.
טעמנו מהיינות האנינים, שמיוצרים באהבה רבה על ידי הייננים המקצועיים של יקב ׳גבעות׳. התענגנו על כל לגימה. תעודות פרסי הזהב הבינלאומיים מפארים את כתליו של היקב המופלא, שמכונה ׳בוטיק׳, מכיוון שהוא מייצר יין בקטגוריה של כמאה אלף בקבוקים בשנה.
מקצועני היקב הפיקו יין מזני ענבים שהיו נפוצים בבנימין בתקופת המשכן והמקדש. הם אספו גלעינים וזגים מהגתות באיזור שילה, חקרו את ה׳די. אן. איי׳ של השרידים העתיקים ופיתחו זני ענבי יין מדויקים, כפי שהיו מקובלים בישראל לפני כאלפיים שנה.
05
משם הזדרזנו לאחד היישובים המקסימים בגוש שילה – ׳קידה׳. גלשנו עם השיירה לעבר השכונה הפסטוראלית ׳כחלית׳ הקרובה מרחק כרבע שעה הליכה מבתי קידה. כחלית (פרח מוגן) הוקמה על ידי חקלאים חלוצים, המבקשים לשמור על קרקעות המדינה וקרקעות ׳סקר׳.
קיבלנו תמונת מצב מתושבי כחלית – ממדריכת הטיולים – עטרה כ״ץ ומיאיר צור, על גזל הקרקעות הענק שמתבצע לנגד עיני השלטונות, ללא שום מענה ממשלתי וללא אכיפת החוק והסדר ביו״ש. הערבים המקומיים מבצעים בגלוי ובסתר, ביום ובליל, פלישה פרטנית והמונית, מתוכננת היטב, כמבצע צבאי, להשתלטות אלימה על אלפי דונמים של אדמות מדינה. הערבים מוזנים ומעודדים ממאות מיליוני יורו (!) שמוזרמים לכיסיהם, ממדינות האיחוד האירופי.
החלוצים שלנו, מ׳כחלית׳, יד ביד עם השומר החדש ועוד שותפים ומתנדבים, מנהלים מלחמת קודש על כל שעל אדמה בבנימין.
משם יצאנו לסיור מהיר של יום שישי חורפי קצר ביישובי גוש שילה – ׳אש קודש׳ ע״ש אש קודש גילמור הי״ד, ׳שבות רחל׳ ע״ש רחל דרוק הי״ד, ׳עמיחי׳ של עקורי עמונה האהובים שיחי׳ ועוד.
06
במוצאי שבת מיהרנו להוד השרון כדי לראיין את לוחם הלח״י, אליעזר (לייזר) בן עמי, שהגה בתאו בכלא הבריטי, במגרש הרוסים, את מבצע ׳תמות נפשי עם פלישתים׳. אליעזר הכין במו ידיו שני רימוני רסס, שהטמין היטב בתפוזים, עבור נידוני הגרדום – משה בראזני הי״ד (לח״י) ומאיר פינשטיין הי״ד (אצ״ל).
אליעזר בן עמי שיחי׳, בן 98 (!) צלול וחד כתער, גולל באוזנינו במשך כמעט שלוש שעות, ברהיטות, ללא הפסקה, את כל שלבי המבצע. ישבנו מרותקים ומהופנטים, מהאומץ, מהתעוזה, מהציונות, מאהבת הארץ שלו ושל הלוחמים, מהכישרון, מהביצועים. מהיצירתיות שלו. ליבנו הלם בחוזקה.
הזמן חלף מהר. הסרטנו וצילמנו את השיחה במטרה לתעד ולהקרין בערב ההצדעה למחתרות, שיוזמת ׳קרן אביה׳ בחסות עיריית ירושלים, בהפקת פרסומי ישראל, בהר הזיתים, ביום שלישי הקרוב, בע״ה. העיתוי להפקת סדרת ערבי ההצדעה של ׳קרן אביה׳ בהר הזיתים נבחר על ידינו, כי בקרוב יחול יום השנה ה-80 להירצחו, בידי הבריטים המרושעים, של מנהיג הלח״י האגדי – ׳׳יאיר״ – אברהם שטרן הי״ד.
שבת שלום, מתוך עוצמה וישועה לעם ישראל, בריאות איתנה, ותפילה להמשך קוממיות ישראל.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה