קייטרינג מרקש

השוואה בין קייטרינג לבין מסעדה לרוב תזכה את המסעדה במרב הנקודות – איכות האוכל בדרך כלל גבוהה יותר, התפריט של המסעדות ברובן רחב פי כמה מזה של הקייטרינגים, ובנוסף, מוסכם על כולם שתודעת השירות של המסעדות נעימה יותר.
ובכל זאת, ישנם גם מספר יתרונות ראויים שלא ניתן לקחת מהקייטרינגים המסורים; ראשית – המחירים. כלל אצבע בעולם המסחר קובע כי קנייה מסחרית תהא זולה יותר תמיד מקנייה בודדת, אם משווים את המחיר של המוצר הבודד. היתרון השני, והמרכזי ביניהם – הכמות. הקורא האדוק כבר יכול להבחין מבין מילות הכותב את חיבתו לאוכל. שום מקום בעולם לא מצדיק את קיומו כל עוד אין בו אוכל, זו עמדת הכותב. יבוא לחלוק עליי מי שירצה, רק כשיבוא, שיביא איתו אוכל. את היתרון הזה לקחו ב׳קייטרינג מרקש׳ צעד נוסף קדימה. לא זו בלבד שיש אוכל, אלא יש בכמויות גדולות. אקפוץ לרגע לסוף האירוע רק בשביל לדווח כי ידי כותב שורות אלו כאבו מסחיבת קרטון האוכל שנותר. למתחכמים, הסירו חשש מליבכם, אין זה מעיד על שרירי הידיים שלי, אלא על כמויות האוכל שלהם.
על החיבור בין ׳קייטרינג מרקש׳ לבין המדור אחראים אחותי הגדולה והבן שלה שתזמן את לידתו בסוף השבוע ה-41 להריונה. אחרי יותר משבוע של המתנה מורטת עצבים, הבחור, שכבר הכיר לנו את אחת מתכונות האופי הקמאיות ביותר שלו שמשותפות לשנינו – מאחר כרוני – החליט להגיח לאוויר העולם. כעבור שמונה ימים התייצבנו כולנו, בני משפחה וחברים, לצפות ברך הנולד זוכה להיכנס בבריתו של אברהם אבינו. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שהגעתי לברית מילה וזכיתי לקבל את הברכה המפורסמת ״בקרוב אצלכם״. לקח לי כמה שניות להתנער מהטראומה שליוותה אותי במשך שנים בחתונות, ולהבין שהפעם לא מדובר בי, אלא על במה שמתרחש ברחמה של רעייתי. אולי יגלו הקוראים המתעניינים בעוד כחודשיים וחצי. לסקרנים, השם של הרך הנימול הגיע בצורת חידה מתשבץ היגיון: אחת ממכות מצרים נבלעת בממציא הטלפון ותיעשה להר בארץ.
אבל אנחנו כאן כדי לדבר על האוכל. החוויה מתחילה בהגעתנו לשולחנות ערוכים בקפידה, עם מפית וסכו״ם על השולחן, וצלחות לבחירת בעלי האירוע בשולחן הבופה. מייד לאחר נטילת ידיים אנחנו טועמים את הלחמניות הרכות יחד עם הסלטים שמוגשים לנו. החציל במיונז מעולה, החומוס נחטף במיידיות, והפטריות עשויות בדיוק עדין. הטחינה, שעבור מעריץ גדול שחרט על דגלו את הביטוי ׳אין בעולם אהבה כמו אהבה לטחינה׳, היא מבחן חשוב – והיא אכן במרקם הנכון. זמן לא רב לאחר מכן נפתח הבופה של המנה הראשונה. האוכל מחומם היטב וזוכה לפלטות שדואגות לשמר את הטמפרטורה. למנת הפתיחה קיבלנו את הבחירה בין דג מושט בנוסח מרקש לבין רול בשר בציפוי פירורי לחם. בחרנו כמובן בשניהם. הראשון היה אדום כיאה לדג שכזה, עם עשבי תיבול ופלפלים, אך הרול גנב את ההצגה. הבשר היה חריף בעדינות, הטורטייה עצמה עשויה היטב ולא יבשה, ופירורי הלחם היו תוספת מושלמת.
אחרי דברי התורה והדלקת נרות חנוכה ניגשנו לבופה להעמיס לנו את הצלחות במנה העיקרית. שם נפרשו לעינינו שלושה סוגי בשרים: סטייק פרגית על האש, צלי בקר ברוטב פטריות, ושיפודי קבב על האש. כל אלה לצד הפחמימות: אורז לבן מתובל, דואט תפוחי אדמה צהובים עם בטטה, ירקות מוקפצים בנוסח סיני. הילדים בנוסף קיבלו התייחסות משלהם – שניצלים, בורקסים וצ׳יפס. כמה שלא העמיסו אורחי האירוע את צלחותיהם, עדיין נותרו עוד כמויות גדולות. מבירור שעשיתי, ניתן להזמין גם קינוחים מהקייטרינג.
לסיכום: אכלנו ושבענו, האוכל היה טעים, ונשאר לנו ממנו לעוד כמה שבועות קדימה.
על התמונות, אגב, אחראית צלמת צעירה ונמרצת שעמלה על המלאכה בשמחה – טליה קאופמן (אנגלמן). נמצאת גם בפייסבוק