גליון 511

שאלת הגיור- שאלת מיהו יהודי

הרב אורי בצלאל פישר | ר"ם בישיבת כרם ביבנה

  בשנת 1958 פנה ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון ל-50 אישים שהחשיב לחכמי ישראל בבקשה שייחוו דעתם בשאלה מהו קנה המידה שעל פיו יש לנהוג בעניין רישום הפרטים "דת" ו"לאום". השאלה נסבה על שתי נקודות: 1) אם רק אחד מההורים יהודי, האם הילד נחשב יהודי? 2) איזה גיור ייחשב גיור מועיל להפוך את המתגייר ליהודי? 
שאלה זו חוזרת במידה מסוימת כיום בוויכוח על הגיור. מי שבוחן על מה נסבה המחלוקת בסוגיה מוצא שמדובר בשאלה אחת: האם הגיור עומד על התורה או על האומה? יש ויכוח עקרוני בציבור הישראלי על הקשר בין הדת ללאום, עד כמה יש לערב את הדת בעניינים הלאומיים והציבוריים. יש שאומרים שענייני הדת הם לפרט ולא לציבור, כל אחד יחליט מה יעשה בביתו. לדעתם היהדות אינה מתבטאת בשמירת תורה ומצוות אלא בקשר לאומה הישראלית. 

אמירה או רמיזה שאפשר להתגייר בלי שמירת תורה ומצוות יש בה חילול השם, כי בכך מתבטלת המשמעות של עם ישראל. לעם ישראל יש תפקיד מיוחד שהוטל עליו בקבלת התורה והוא שמירת מצוות התורה. כפי שכבר נאמר בפרשת יתרו: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ה–ו). בהמשך לכך הקב"ה אומר את עשרת הדיברות ומוסר את התורה לעם ישראל.
הוויכוח השני הוא בשאלה אם אנחנו עומדים במציאות של שעת הדחק. בשעת הדחק יש אפשרות מסוימת להקל ולסמוך על דעות מקילות יחידאיות. יש עוד לשאול: האם דרכי ההקלה יביאו לשיפור של ממש במצב?
ראשית אעיר ואומר שלדעתי אין דעות מקילות בדבר. אפילו אם נאמר שיש דעות כאלו, הן בטלות כלפי רוב גדולי הדור שחלקו עליהן. אולם אוסיף על כך שאנחנו לא עומדים במצב של שעת הדחק. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היה במדינת ישראל בסוף אפריל 2018 שיעור של כ-4.6% 'אחרים' (כ-404,700), שהם נוצרים לא-ערבים וכן בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים. 400 האלף כוללים בנים ובנות. מבחינה הלכתית, גבר שנושא אישה יהודייה, הילד יהודי. אם כן, דווקא אם יתחתנו עם יהודים, יצטמצם מספר הגויים. עוד נקודה היא שבקרב עולי ברית המועצות הילודה פחותה בהרבה מהמקובל באוכלוסייה היהודית בארץ. לכן לאט-לאט יתמעטו הגויים ויהיו שיעור שולי מאוד.
אני סבור גם שדרכי ההקלה לא יביאו לידי שיפור של ממש במצב. הרב ישראל רוזן זצ"ל, שייסד את מִנהל הגיור וישב כדיין בבית דין לגיור, כתב כך: "למרות שאני מזוהה עם המקילים ביותר בתחום הגיור, אינני מאמין כי בזירה זו טמון הפתרון לייהודם של מרבית בני הנכר אשר בקרבנו […] סקר שערך מכון 'צומת' בתשס"ד העלה כי 57% סבורים ש'אין צורך בגיור', רק 17% חושבים כי התהליך קשה והשאר מתפזרים בין תשובות שונות […] מחקרים דומים שנערכו על ידי גורמים שונים מצביעים על מגמה דומה" ('ואוהב גר', עמ' 244–245). הוא המשיך וכתב: "עדות לכך ש'אין צורך להתגייר' נמצאת גם בעובדה שאין כל נהירה לגיור הרפורמי […] כמות המתגיירים הרפורמים אפסית (פחות ממאה לשנה!)".
במקום להקל חייבים לשנות את חוק השבות ולהוציא ממנו את 'סעיף הנכד'. נוסף על כך יש לפעול בדרך חינוכית אצל היהודים שלא לבוא לידי נישואי תערובת, ואצל המתגיירים שישמרו תורה ומצוות כראוי.
חבר הכנסת יוסף בורג ז"ל נשאל: מה חשוב יותר, הדתיות או הלאומיות? הוא השיב: המקף שבאמצע. הדת מתחברת עם הלאומיות, אי אפשר להתחבר לעם ישראל על פי לאומיות בלי דתיות.
הכותב הוא מחבר סדרת הספרים 'גר המתגייר'

מאמרים נוספים מטור אורח

גלילה למעלה