טור אורח

שקופים

יצחק וסרלאוף

יצחק וסרלאוף

בתחילת השבוע קיבלתי טלפון לא שגרתי בעליל. על הקו היה עוזר הטבח של הישיבה התיכונית שלמדתי בה לפני עשר שנים. הוא צלצל אליי אחרי שבמהלך עשר שנים ניסה להשיג את המספר שלי עד שיום אחד הגיע איכשהו לאבא שלי, וממנו הגיע אליי.

ומה הוא רצה להגיד לי אחרי עשר שנים שבהן לא ראינו זה את זה? שהוא רוצה לשבת איתי, להתייעץ ולדבר על החיים. אז קבענו לשבת באחד מימי השבוע לקפה בתל אביב.

אבל למה הסיפור הזה אמור לעניין אתכם? ובכן, האיש הזה, שגילו נושק ל-60, עלה לארץ אדם בודד. העברית שלו הייתה חלשה, אך לא היה אפשר להתעלם ממוסר העבודה המדהים ומטוב הלב שלו.

הוא תמיד היה מגיש לנו את האוכל באהבה ובחיוך, אבל בעיקר היה מסוג האנשים שרואים ואינם נראים. ביתו היה בחלק האחורי של המטבח, בפינה שקטה בצד. ממש כך. שם היה ישן על מזרן, והבגדים שלו היו מונחים על כיסא. איש פשוט-פשוט.

בגילי העשרה היינו עסוקים בענייני הבגרויות ובהווי הישיבה, ולא הקדשנו לו יותר מדי תשומת לב. ובכל זאת הבחנתי שיש בו קסם אישי. הביישנות והענווה כאילו הפכו לחלק ממנו ממש. כיבדתי אותו מאוד.

בכל פעם אחרי האוכל הייתי נוהג לשבת לשוחח איתו כמה דקות. אני לא זוכר בדיוק על מה. אבל דבר אחד צרוב לי היטב בזיכרון. בוקר אחד הוא ניגש אליי בחיוך מאוזן לאוזן: "יש לי היום יום הולדת", סיפר נרגש. איחלתי לו מזל טוב, וברגע אחד החלטתי שחייבים לעשות משהו לכבודו.
התארגנו החבר'ה עם עוגה, בלונים ומוזיקה, ובארוחת הערב, בעוד הוא מגיש לנו את האוכל, התנפלנו עליו ופצחנו כל הישיבה בשירה אדירה של "היום יום הולדת". הרמנו אותו על הכיסא, והוא ממש ריחף באוויר, הפנים שלו הביעו אושר. ובאמת, הוא היה מאושר כל כך. מתי התייחסו אליו כך לאחרונה בישיבה?

הימים חלפו להם, וסוף השנה הגיע. בישיבה החליטו על שורה של קיצוצים, והחבר הלא רשמי מהמטבח נאלץ לעזוב. גילינו זאת רק בתחילת שנת הלימודים הבאה. לא היה לנו מושג לאן הוא נעלם. הוא פשוט כבר לא היה שם.

ופתאום היום, עשר שנים אחרי גמר הישיבה, באמצע החיים, הוא מתקשר ומזמין אותי לקפה. ואתם יודעים מה? זה תפס אותי לא מוכן. אז נפגשנו, החלפנו חוויות, התייעצנו וצחקנו, ובסיום השיחה הוא אמר לי: "אני שמח שסוף-סוף הגעתי אליך. אתה חבר טוב שלי, אתה".

ואני פתאום התחלתי לקלוט את המשמעות של התקופה ההיא לפני עשור. הבנתי שמאז איש לא טרח לשאול לשלומו. מאז איש לא חגג לו יומולדת. הוא פשוט היה סתם עוד עובד שקוף. וחשבתי לעצמי: כמה עובדים שקופים כאלה מסתובבים בינינו? עובדים שזקוקים להכרה, להערכה. למילה טובה. ובאמת מגיע להם. הם נמצאים בכל מקום.

אנחנו יכולים לגרום להם אושר אמיתי. אנחנו יכולים להעלות על פניהם חיוך, לגרום להם קצת נחת. קצת סיפוק. אפילו קצת אושר. עשר שנים זה היה חסר לחבר השקוף שלי.

עוד במדור זה

אל‭-‬ג’זירה‭ ‬בישראל‭ ‬‮–‬‭ ‬הסוף‭!‬

אל‭-‬ג’זירה‭ ‬בישראל‭ ‬‮–‬‭ ‬הסוף‭!‬

המראות‭ ‬הקשים‭ ‬משמחת‭ ‬תורה‭ ‬לא‭ ‬עוזבים‭ ‬אותנו‭, ‬ובמיוחד‭ ‬כאשר‭ ‬רק‭…
העולם‭ ‬אולי‭ ‬אוהב‭ ‬אותנו‭ ‬כשאנחנו‭ ‬בתאי‭ ‬גזים

העולם‭ ‬אולי‭ ‬אוהב‭ ‬אותנו‭ ‬כשאנחנו‭ ‬בתאי‭ ‬גזים

01‭ ‬שבועיים‭ ‬שמזכירים‭ ‬לנו‭ ‬כל‭ ‬שנה‭ ‬מחדש‭ ‬את‭ ‬הדברים‭ ‬שאולי‭…
לקח‭ ‬מאל"ף

לקח‭ ‬מאל"ף

אנו‭ ‬עומדים‭ ‬בפתחם‭ ‬של‭ ‬ימי‭ ‬הזיכרון‭ ‬לשואה‭ ‬ולגבורה‭ ‬ולחללי‭ ‬צה"ל‭…
העקשנות משתלמת

העקשנות משתלמת

01‭ ‬מוחמד‭ (‬שם‭ ‬בדוי‭), ‬תושב‭ ‬מזרח‭ ‬ירושלים‭, ‬היה‭ ‬נוהג‭ ‬לתעד‭…
צוות‭ ‬משפחתי

צוות‭ ‬משפחתי

01‭ ‬נהג‭ ‬אחרי‭ ‬נהג‭ ‬של‭ ‬איתמר‭ ‬מצאו‭ ‬את‭ ‬עצמם‭ ‬בשבוע‭…
הפרת‭ ‬החוזה

הפרת‭ ‬החוזה

מזה‭ ‬עשורים‭ ‬רבים‭ ‬מהווים‭ ‬מתיישבי‭ ‬יו"ש‭ (‬ובעבר‭ ‬גם‭ ‬חבל‭ ‬עזה‭…
מצור, הפגנה ותאונה: היום הארוך בשנה

מצור, הפגנה ותאונה: היום הארוך בשנה

01‭ ‬ בשנתיים‭ ‬האחרונות‭, ‬ימי‭ ‬השישי‭ ‬הארוכים‭ ‬בשנה‭ ‬הם‭ ‬ימי‭…
ניסן‭ - ‬לנהוג‭ ‬מחוץ‭ ‬לקופסא‭ ‬

ניסן‭ - ‬לנהוג‭ ‬מחוץ‭ ‬לקופסא‭ ‬

לפני‭ ‬מספר‭ ‬שנים‭ ‬יצאה‭ ‬חברת‭-‬המכוניות‭ ‬היפנית‭ ‬‮'‬ניסאן‮'‬‭ ‬במסע‭-‬פרסום‭ ‬מבריק‭ ‬ויצירתי‭,…
התורה‭ ‬חסה‭ ‬על‭ ‬הממון

התורה‭ ‬חסה‭ ‬על‭ ‬הממון

01‭ ‬טבעו‭ ‬של‭ ‬האדם‭ ‬לאהוב‭ ‬את‭ ‬ממונו‭, ‬עד‭ ‬כדי‭ ‬כך‭…
נגישות לאחר המלחמה

נגישות לאחר המלחמה

את הטור הזה אני כותב לאחר ניסיונות מרובים של שמואל…
לדמותו של הרב פרופ׳ זכריה דור-שב זצ״ל

לדמותו של הרב פרופ׳ זכריה דור-שב זצ״ל

הרב פרופסור זכריה דור-שב זצ״ל נלקח לבית עולמו בז׳ שבט…
היה חכם, לא רק צודק

היה חכם, לא רק צודק

היה חכם, לא רק צודקשבע שמות היו לו ליתרו ואחד משמותיו…
אין כמו נוסטלגיה

אין כמו נוסטלגיה

השבוע באופן ספונטני יצא לי לדבר עם כמה נשים ולהעלות…
גאולה‭ ‬שלימה

גאולה‭ ‬שלימה

ארבע‭ ‬פעמים‭ ‬אנו‭ ‬מוסיפים‭ ‬בתפילה‭ ‬את‭ ‬הביטוי‭ ‬‮"‬שלימה‮"‬‭. ‬בסיום‭ ‬התפילה‭…
אפרים ומנשה

אפרים ומנשה

הבכור והנבחר לא תמיד הולכים שלובים כאחד במקרא, ופעמים רבות…
יעקב ויוסף

יעקב ויוסף

כשבקש יצחק אבינו לירד למצרים התגלה אליו הקב״ה ואמר לו:…
Scroll to Top
גלילה למעלה