פרשתנו מספרת איך ניצל יוסף את שנות השבע ואת שנות הרעב בעקבות פתרון חלום פרעה. יוסף ידע על השפע והרזון, שיכלו להביא למערכות גוף הנעות בין עודף מסוכן של מזון לבין חסר מסוכן לא פחות של מזון. מחקרים גדולים, כמו מחקר האחיות שהחל בשנות השבעים ועקב אחר מאות אלפי משתתפים, הראו כיצד תנודות חדות במשקל משפיעות על סיכון למחלות כרוניות. אחת המסקנות העקביות מהמחקר היתה שהגוף אינו מתמודד היטב עם קיצוניות והוא זקוק לאיזון מתמשך, ממש כפי שהציע יוסף כשהורה לאגור בתקופת השפע כדי למנוע התמוטטות בתקופת הרעב.
רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד היה אסון קטסטרופלי שנגרם מכישלון יבול תפוחי האדמה בשילוב עם מדיניות כלכלית בריטית כושלת, שגרם למותם של כמיליון איש ולהגירה המונית של מיליונים מאירלנד לארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ועוד. חוקרים שתיעדו גיליונות תמותה באירלנד מתקופת הרעב הגדול, הבחינו בכך שמעבר לתמותה מרעב מתמשך, נצפתה גם תחלואה שנבעה מאכילה מהירה מדי לאחר רעב ממושך. התופעה מוכרת גם מתקופת השואה אז נחשפו השורדים באופן לא מבוקר לכמויות מזון גדולות על מידותיהם, וזה סיכן את חייהם. מתברר שהגוף עלול לקרוס מהעמסת יתר, משום שהמערכת המטבולית, שהסתגלָּה לחסר, אינה מסוגלת לקלוט במהירות את המעבר לשפע. מסתבר שהמעבר הקיצוני בין מצבי רעב למצבי שובע, רעב מסוכן לא פחות מהרעב עצמו. הידע הזה שירת היטב את המערכת הרפואית שתכננה את המערך הרפואי לקליטת החטופים מעזה.
המנגנון הביולוגי של שבע ורעב קשור להורמונים כמו אינסולין, גרלין, ולחלבונים מווסתי תיאבון כמו לפטין. מחקרים מבוססים, מראים שבעתות שפע מטבולי, כלומר עודף פחמימות ושומנים לאורך זמן, נוצרת עמידות לאינסולין שיכולה להתפתח לסוכרת סוג 2. זאת היא המקבילה המדעית לפרות הבריאות שבחלום: הן נראות חזקות, אך אם השפע אינו מנוהל נכון הוא הופך לרועץ. לעומת זאת, חסר תזונתי כרוני עלול לגרום לירידה בחוזק העצם, לפגיעה קוגניטיבית ולחולשה חיסונית, כפי שהוכח במחקרי תצפית גדולים שבחנו אוכלוסיות במצבי עוני ממושך.
יוסף הצדיק אינו מסתפק בפענוח החלום. הוא מציע מנגנון לפעולה שמבוסס על עיקרון הקיים בבריאות הציבור, והוא המניעה. במהלך מגפות באירופה בתקופת ימי הביניים בלט מאד הנתון שמדינות שהחזיקו מאגרי מזון עם מנגנון ניהול מוקפד זכו לתמותה נמוכה יותר בעת משבר. מדיניות של אחסון דגן, רישום מדויק וניתוב משאבים מקבילה למה שקופות חולים עושות כיום בניהול מחלות כרוניות-הקמת מאגרי נתונים, איתור מוקדם וחלוקת משאבים רפואיים על פי הצורך. ניהול נכון מגן מפני שנות רעב כלכליות ובריאותיות.
הרפואה המודרנית לא עוסקת רק בטיפול במחלות כי אם ברפואה מונעת המתבטאת בין השאר בזיהוי תבניות, בניהול סיכונים ובמניעת הסלמה. כמו יוסף הצדיק שידע לקרוא נכון את החלומות שהובאו לפניו, כך הרופא המודרני ומערכת הבריאות כולה נדרשים לראות מעבר לרגע, לקרוא נכון את ה'חלום', ולפעול בזמן השפע כדי להגן על הבריאות לפני שמגיעות שנות הרזון. ■