01
מי שחלם ומי שלחם
ביום שישי הודעתי לחבריי במניין שלנו, שבשבת ויצא, לצערי לא אבוא לתפילה בכותל. הסברתי שאנחנו מוזמנים להתארח בעפרה, בבית משפחת אופן, אצל בתנו, חתננו וארבעת הנכדים המתוקים.
לא סיפרתי להם, שלא רק בתנו עמדה מאוחרי ההזמנה הזאת לשבת. היו אלה הנכדים שהוסיפו בהתלהבות: ׳זו שבת ארגון, בואו לראות את ההצגות והתערוכה של הסניף ואת הפינה היפה שהכינה הלל אביה עם בנות השבט שלה, שהוא הצעיר ביותר בסניף׳.
להצעה כזו אי אפשר לסרב. והכותל, הלא הוא הורגל במשך כ-2000 שנה לחכות לבניו, שישובו אליו…
כך שכנעתי את עצמי בשמחה… ואף הוספתי לעצמי עוד כמה חיזוקים חיוביים: הלא בפרשת ויצא שנקרא באותה השבת מתואר הרגע המכונן בו יעקב אבינו מתמקם לשנת לילה, לאחר שלקח מאבני המקום ושם למראשותיו. בלילה הוא חלם על הסולם בו עולים ויורדים מלאכי אלוקים, וה׳ הבטיח לו שיתן לזרעו את הארץ. בבוקר, יעקב אבינו הציב האבן שלראשו מצבה לה׳, שגילה לו באותו לילה מנפלאות הנהגתו את העולם. כל זה התרחש לפני כ-3,600 שנה ליד העיר לוז התנ״כית. מקומה של לוז מזוהה כיום בין הישובים בית-אל ועפרה.
היש מקום מתאים יותר לעשות בו את שבת ויצא? והלא ממש בפרשה זו יעקב מעיד על המקום הקדוש הזה בלב מטה בנימין: ׳אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים׳.
בדמיוני ראיתי את סולם יעקב מוצב ארצה בין עפרה לבית אל, נשען על אבני הכותל, מתרומם מעל הר המוריה, ומשם מטפס השמימה…
02
עולים ויורדים בו
ידידי האהוב, הרב חגי לונדין, כתב בשבוע שעבר ב׳גילוי דעת׳ על סולם יעקב של ימינו. הרב חגי חש כי מלאכי אלוקים העולים בסולם יעקב בימים אלו הם המלאכים הטהורים, מאות לוחמים, קדושי עליון, שמסרו נפשם במלחמת ׳חרבות ברזל׳.
גיבורי ישראל עולים עכשיו בסולם יעקב אל גנזי מרומים. ואין שום בריה שיכולה לעמוד במחיצתם.
אם כך, הרי שהמלאכים היורדים בסולם הם הנשמות הטהורות שחוזרות לעולם הזה כדי למלא תפקידים מצילי חיים במלחמה להגנת עם הנצח.
ועוד כתב שם הרב לונדין שיעקב חלם בלילה את עיקרי פועלו ומחשבותיו שהיה עסוק בהם במשך כל היום. וראה זה פלא – למרות שיעקב היה עסוק בבבריחה מפני אחיו האכזר המבקש להורגו, יעקב לא עסק ברחמים עצמיים אלא בדאגה להמשך מורשת האבות ועתידה. יעקב היה עסוק במשך כל היום בעשייה ובמחשבות על משמעות תפקידם של בניו בהגנה על קדושתה של ארץ ישראל ובקיום הצו האלוקי לירושת הארץ ויישובה.
יעקב פועל כל חייו להנחת היסודות המוצקים לגאולת ישראל וליישוב שבטי ישראל בארץ הברית.
03
בית לדורי דורות ולנצח נצחים
דבריו של הרב לונדין מזכירים לי את האווירה המיוחדת שחוויתי בשנות מגוריי בביתו של מו״ר, הרב צבי יהודה קוק זצ״ל. לא פעם זכינו לשמוע מהרב שיעור תורה שנמשך עד השעות המאוחרות של הלילה.
באותן שעות האריך הרב להסביר לנו על גדולתם של האבות והאמהות ועל חשיבות תפקידם בקניין ארץ ישראל ובהקמת בית לבני יעקב. בית לדורי דורות ולנצח נצחים, בית לאומי ל-׳עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו׳.
לפנות בוקר, כשהרצי״ק התעורר, הוא המשיך בטבעיות להסביר את עיקרי השיעור, בדיוק בנקודה בה עצר בליל אמש.
היה ניכר שהרב המשיך לחלום בלילה על הנושאים שלימד בערב, ואף הפליג בהם ופיתח אותם תוך כדי שינה.
כל הנהגותיו של הרב צבי יהודה היו המשך להנהגותיו של אביו, הראי״ה קוק זצ״ל. משום כך, יכולתי לראות באספקלריא רחבה זו את בבואת אורחותיו של הראי״ה, בעל החזון הגדול של שיבת ציון בעת הגאולה, המתממשת עכשיו מול עיננו.
04
קטונתי מכל החסדים
שבת ויצא בעפרה הייתה עבורנו שבת שמחה, מרוממת ומחזקת. התפילות הנפלאות, הכנסת האורחים, מאור הפנים, שיעורי התורה, הארוחות המושקעות והמענגות היו ללא שיעור.
הישוב עפרה, שחגג השנה 50 שנה להווסדו, הוא חלוץ הישובים היהודיים באזורי בנימין והשומרון בדורנו. עד להקמתו לא גר אף יהודי בין ירושלים לעפולה. לכן, מטבע הדברים, פוגשים בו את חלוצי ההתיישבות של דורנו. פגשתי ידידים יקרים כמו הסופר חגי סגל, שחבק נכד חדש, הרב פרופ׳ יואל אליצור שהזמין אותי לביתו לאחר תפילת שחרית מוקדמת, ללימודו הקבוע בשולחן ערוך. פרופ׳ אליצור הוא מומחה עולמי לתנ״ך. מידי שבת יואל מקיים בביתו לימוד סוגיות בהלכה, יחד עם מחותני היקר רועי אופן, וגבאי המניין הראשון יוסי ורדי, לימוד מעמיק שכולל עיון בפוסקי ההלכה הראשונים. המפגש עם השיעור היה מלא בחידושי הלכה מרעננים שבאו כשמן בעצמותיי.
פגשתי גם את אחד מוותיקי הישוב, מאיר הפנים התמידי, מנהל הסניף המקומי של יד שרה, קובי הורוביץ. מאז ימי הקורונה, קובי המתוק מזמין מדי שבת בשבתו את כל שכניו לתפילת מנחה בחצר ביתו המטופחת, הנושקת לביתם של בתנו, חתננו ונכדינו. פגשתי גם את מנחם גרנית, איש החסד, בעלה של נעמה שתחי׳. משפחת גרנית, מאהובי התושבים הוותיקים של עפרה, שכלו את בנם, גיבור ישראל, לוחם סיירת צנחנים, דוד גרנית הי״ד, בקרב גבורה במבצע להשמדת מחבלים בלבנון, דוד הי״ד היה בן 22 בעלייתו לגנזי מרומים.
פגשתי בין השאר את ראשוני המתיישבים ביו״ש, מייסדי עפרה בפרט וההתיישבות של גוש אמונים ותנועת אמנה בכלל – אנשים יקרים אשר רוח אלוקים בם – את יהודה עציון ההוגה האגדי, את ישראל הראל הפובליציסט הוותיק, את פינחס וולרשטיין, ראש המועצה הראשון בבנימין, את זבולון בונה אביה של קרובתינו, מירי אמיתי הי״ד, שנהרגה בפיגוע האוטובוס בכפר דרום, את גידי חובב האיש והאגדה ועוד ועוד, שיזכו כולם לשנים ארוכות, לראות בטוב ה׳ בארץ חיים.
05
רבי עקיבא מצחק
שבת ארגון של בני עקיבא בכלל ובעפרה בפרט, היא חוויה משמחת ומלבבת שאסור לפספס. נכבשנו בקסמי הריקודים, השירים, המוראל, התערוכות, מעשי החסד של החניכים, ההשקעה של המדריכים והקומונרים, מאות החניכים שמכניסים רוח של המשכיות לעפרה ולסניף השוקק חיים. ממש תענוג של התיישבות.
הנכדה שלנו, הלל אביה אופן, חגגה בהתרגשות רבה שבת ארגון ראשונה בסניף בני עקיבא. יחד עם כל חברות השבט שלה היא הכשירה ערוגת אדמה עגולה ומוגבהת, מצופה בקפידה ב׳אבני המקום׳, בה שתלו הבנות פרחים, לזכרם של שניים מקדושי עפרה.
06
אמת ליעקב, חסד לאברהם
דיברנו על מידותיו של יעקב, וזה הזמן להזכיר גם את מידת החסד של אברהם. וכאן אני חייב להעלות על נס את רוחב הלב וכוח הנתינה של בני עפרה. קשה לתאר במילים את היחס של אנשי עפרה לנשות הלוחמים, בסדיר ובמילואים, למשפחות שכולות, לפצועי המלחמה, ולכל אורח ביישוב.
תושבי עפרה שמים דגש מיוחד על פינוק פלוגות הלוחמים המתוקים המוצבים תדיר בגזרת עפרה שבבימין.
קיבלנו חיזוק לתחושת הכנסת האורחים המיוחדת הזו, כשקפצנו במוצ״ש לבקר את הצנחנים בסדיר ובמילואים המוצבים בעפרה.
ליד שער היישוב הקימו תושבי עפרה פינה חמה לחיילים. זהו מבנה פונקציונאלי ומושקע, מאובזר בכל טוב, כולל פינת קפה, פינות ישיבה, ספות וכורסאות למנוחה, דלפק כיבוד עשיר ועוד.
מדי יום, ובמיוחד בערבי שבתות, תושבי היישוב, נשים גברים וטף, באים לפינה החמה כשבידיהם מגשים מלאי כל טוב: חלות טריות, מאכלים חמים, עוגות, פשטידות, מנות אחרונות, שתיה קלה, סוכריות, עוגיות, פינוקים, משחקים ועוד.
הכנסת האורחים הזו מתקיימת לא רק בעפרה, היא אופיינית לכלל היישובים ביו״ש ובגולן. לדעתי, אין לה אח ורע בעולם כולו. זו המסורת היהודית שמתחילה בפרשות השבוע בספר בראשית – המתארות את סוד העם המתוק והעתיק שלנו – תתן אמת ליעקב וחסד לאברהם.
שבת שלום של המשך מיגור המחבלים בכל הגזרות, המשך פעילות ביטחון ביו״ש. המשך רפואה לפצועים ובתוכם לוחם סיירת צנחנים, דוד בן זיוה והרב צבי קוסטינר. המשך נחמה לשכולים, המשך בניין עפרה, יישובי ׳אמנה׳ ובכל ארץ התנ״ך. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
