לעיתים ניתנת לנו הבמה לבוא ולומר משהו למישהו. לפעמים אנחנו רוצים לומר משהו לעולם, ולא מצליחים.
יש לנו במה בכל יום. במה משפחתית, במה מול הבעל, במה לילדים. בכל יום אנחנו עולים לבמה ואומרים את דברינו החשובים והמלמדים.
בתפקידי אני כמעט בכל רגע על הבמה: בחזרות, בשיח שלי, בדמויות שאני עובדת עליהן, בהרצאות שלי ובכלל. הבמה היא חיי! כל העולם במה, והבמה היא כל העולם שלי. השבוע התארח אצלי הרב יצחק פנגר שליט"א, אדם שהוא אישיות מיוחדת במינה. כל דבר שנאמר לו הוא לוקח וממנף מעלה מעלה במסר, בחיזוק ובכוונה גדולה. זכינו ברגע לגלות אדם מיוחד מעבר לכל מילה, בנועם ובלימוד המתמיד של הרב. אני ובעלי הדלקנו את הרדיו השבוע בלילה בדרכנו הביתה ושמענו חלק מהשיחה שהייתה לנו עם הרב, וברגע גופנו הצטמרר. כשנשמעו הדברים הם קיבלו צבע וקול אחר לגמרי.
דרך הבמה אנחנו יכולים לגעת בכל אחד ואחד, למסור את המסר הכי פשוט ולהעצים אותו, להשמיע אותו בקולי קולות ולהחדיר אותו בצורה מרגשת וברורה.
אחת האהבות שלי בחיים היא הכתיבה. זאת עוד במה בעבורי ובעבור הקוראים לכתוב את כל מה שעולה, את האמונה, את הדרך, את הלימוד, את הרצון לשנות ולהתחזק.
כאן בגילוי דעת קיבלתי במה: במה לכתיבה, במה להשראה, במה נותנת ומקבלת. זה הרגע לומר תודה על כל הבמות שניצבות בדרכנו ודרכן אנחנו מוסרים ואומרים את כל מה שעל ליבנו. תודה על הבמה הזאת כאן בגילוי דעת. אני עוברת עכשיו לבמה אחרת. תודה למערכת המקסימה והמדהימה, המקבלת והנותנת.
יש לכם במה? עלו עליה, כי מישהו שומע אתכם, מישהו מקשיב לכם ומישהו לומד רק מכם.
יהי רצון שנעלה על כל במה אפשרית לחזק ולהתחזק, למסור את הדברים דרך העיניים שלנו, דרך הלב שלנו.
שמחתי לכתוב כאן, להתרגש בין טור לטור. תודה לכל המפרגנים, המרגשים והמשמחים.
אוהבת אתכם!
