בפרשתנו מצווה אברהם על ברית המילה. הציווי הזה נושא ידע רפואי שרק עכשו, בכלים של המדע המודרני, אנחנו מתחילים להבין את ההגיון הרפואי שבו. ברית המילה, שניתנה לאברהם כאות הברית בינינו לבין ריבונו של עולם, היא גם אחד ההליכים הכירורגיים העתיקים ביותר הידועים לאנושות. אם נציץ לרגע מעבר למחיצת הזמן, נגלה שמצוה זו חושפת רמזים על היכרות מופלאה עם תהליכים פיזיולוגיים, עם מנגנוני קרישת דם ועם עקרונות היגיינה מתקדמים מאוד לתקופתם.
המדע של ימינו יודע לספר שבשבוע הראשון לחייו של תינוק, יש בגופו רמות ויטמין K נמוכות מטבען. ויטמין זה חיוני לייצור גורמי קרישה, ובהיעדרו התינוק עלול להיות רגיש לדימומים. רק בשנות החמישים של המאה העשרים התגלתה העובדה שבדיוק ביום השמיני לחיים מגיעה רמתו של הפרותרומבין, אחד מגורמי הקרישה החשובים ביותר, לשיא טבעי גבוה. תיאום הזמן המושלם הזה בין נתוני הקרישה לבין הציווי 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' מדגיש את החכמה האלוקית העליונה.
ברית המילה נחשבת כיום לפרוצדורה בטוחה מאוד, כאשר היא מתבצעת בתנאים רפואיים מתאימים. שיעור הסיבוכים נמוך, והמדע מראה יתרונות רפואיים משמעותיים. מחקרים נרחבים בארצות הברית, בקנדה ובאפריקה הוכיחו כי מילה מפחיתה בכחמישים אחוזים את הסיכון להידבקות בנגיפים מסוימים כמו איידס, תופעה שגרמה לארגון הבריאות העולמי להמליץ על מילה רפואית במדינות עם שכיחות גבוהה של איידס. מעבר לכך, מילה מפחיתה פי עשרה את שיעור דלקות דרכי השתן בשנה הראשונה לחיים, מצב שיכול להיות מסוכן במיוחד בגיל זה. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים גם על כך ששיעור סוגי סרטן מסוימים אצל נימולים נמוך מאוד.
אחת התעלומות הגדולות שהעסיקו חוקרים היא כיצד הליך כירורגי שהתבצע בימי חז"ל ללא אנטיביוטיקה ובלי ידע על חיידקים לא הוביל לשיעורי תמותה גבוהים. והנה, כבר בגמרא מוזכרת טכניקה הכוללת שטיפה ביין ושימוש בשמן לאחר החיתוך. רק מאות שנים מאוחר יותר התברר שהאלכוהול הוא חומר מחטא יעיל המפחית סיכון לזיהומים בצורה ניכרת. נראה שבקהילות קדומות התקיים סטנדרט גבוה של ניקיון והקפדה על כללים שנגזרו מהלכה, ושמרו על בריאות התינוק בעידן שבו זיהומים היו גורם מוות מרכזי.
עברו ארבעת אלפים שנה, והנה מתגלה התבונה הטמונה, גם בהיבט הרפואי, במצוות המילה שמלווה את העם היהודי מאז ימי אברהם אבינו ועד ימינו. ■