מעט לאחר תום חגיגות האירוויזיון והתפזרות התיירים איש-איש לביתו ולמדינתו נשארנו אנו עם תל אביב האמיתית. אומנם בשבוע שעבר הבליטו בתל אביב את האקספו ואת כפר האירוויזיון שנבנה במיוחד לשם האירוע, אבל אנחנו העדפנו ללכת לשכונות דרום תל אביב הוותיקות. היכן ששכנה בעבר קהילת תל אביב המפוארת על כל אנשיה, החל מאדמו"רים ורבנים ידועים שקבעו את מושבם בעיר העברית הראשונה ועד ליהודים הפשוטים של תל אביב הישנה. אלו שהצדיקו את תוארה של העיר: 'העיר העברית הראשונה'. אלא שמאז זרמו מים רבים בירקון, חלקים רבים של תל אביב הפכו חילוניים יותר ויותר, ואילו שכונות הדרום, שהיו נחלתם הן של מזרחים הן של אשכנזים, הן של חסידים הן של דתיים ומסורתיים רבים, הפכו שוממות ואפלות מתמיד.
כאשר מסתכלים על בתי הכנסת הרבים שעיטרו את השכונות רואים במקרה הטוב בית כנסת רחב ידיים שבו כמניין מתפללים בלבד, ובמקרה הפחות טוב רואים מקום שהיה פעם מקדש מעט, והיום הוא עומד שומם, נעול ומסוגר.
למרות זאת יש בדרום תל אביב כמה בתי כנסת שבהם עדיין שומרים על הגחלת היהודית, על תפילות כסדרן ועל קדושת בית הכנסת. לא פעם הם נתקלים בקשיים, החל מחוסר באנשים, עבור בקשיי תקציב וכלה בפריצות ובגנבות של כסף וחפצים מבתי הכנסת.
כדי לבדוק את המצב כיום הלכתי לשני בתי כנסת בדרום העיר: לבית הכנסת 'בני דוד', שחידש הרב אברהם גיא, ולבית הכנסת 'פועלי צדק', שבו מכהן זה 45 שנה בתפקיד רב בית הכנסת הרב צבי מובשוביץ שליט"א.
אני מגיע לרחוב הרב פרנקל 66 בתל אביב, והרב גיא פותח לי את הדלת בשמחה ובטוב לבב.
איך הרב הגיע לבית הכנסת הזה?
"הייתי שייך לקהילת הרב אוירבך בתל אביב, ובשלב מסוים חיפשתי את המקום שלי. דיבר איתי עורך דין שקשור לעמותה שאליה שייך בית הכנסת, הגענו לפה ופתחנו בהליך שיפוץ בית הכנסת. כשבאתי בית הכנסת לא היה משופץ", הרב גיא מראה לי תמונות של ההזנחה ששררה בבית הכנסת. "בסייעתא דשמיא התחלנו לבנות את המקום, להביא ספסלים וריפודים, עד ששיפצנו אותו לגמרי".
אני שואל את הרב גיא על הפעילויות שלו במקום, והוא מספר על הפעילויות שהיה מקיים בשבתות: "היה לי מאוד חשוב הנושא של השבת. ניסיתי לקדם את זה זמן רב, כחצי שנה, אך לצערי בשבתות האחרונות אני לא מצליח בכך. רק חלק קטן מתושבי המקום מעוניינים בזה. אבל אני מייחל שתהיה כאן תקומה דתית".
הרב גיא מראה לי תמונות ישנות מאירועים שהיו בבית הכנסת, ורואים בהן את זקני רבני תל אביב, ובהם הרב יצחק ידידיה פרנקל וכן מרן הגר"ע יוסף כאשר היה הרב הראשי לתל אביב. כיום בזכות השיפוץ והחידוש שעבר בית הכנסת תחת ידיו האמונות של הרב גיא בית הכנסת נראה חדש ומכובד, אם כי נכון לעכשיו בגלל הביקוש הנמוך לא נערכות בו שלוש תפילות בכל יום.
דרום תל אביב מלאה במבקשי מקלט ממדינות אפריקה. האם זו אחת הסיבות שנכון לעכשיו אין תפילות קבועות בבית הכנסת?
"היו פה גנבות מעטות, גנבו פה כמה תיקים ודברים, אך אני לא יודע מי עשה זאת. בגדול הם לא המטרד שלי, מה שמפריע לי זה החילוניות ששולטת בתל אביב. מכל הרחוב פה אין אפילו אדם אחד שנמצא בקהילת בית הכנסת. אנחנו גם לא מקבלים תקציב מהעירייה, אבל המקום הזה הוא היסטוריה. להחזיר עטרה ליושנה. אתה יודע מה זה להוציא פה ספר תורה בבית הכנסת לאחר שנים רבות שלא הייתה כאן קריאת התורה?
אירוע בעבר בבית הכנסת בני דוד בו נראה מרן הרב עובדיה זצ"ל
"מה שמנחם אותי", אומר הרב גיא, "הוא העלייה מצרפת. יהודים רבים מצרפת עולים לארץ ישראל ומשתקעים בתל אביב, וחשובים להם המסורת וחיי הדת. אני מקווה שהם יגיעו גם לבית הכנסת כאן ויהיו חלק בלתי נפרד מהקהילה".
באשר לשיעורי תורה קבועים אומר הרב גיא כי בעבר היו שיעורים ב'עץ חיים' ובליקוטי מוהר"ן, אך יש דעיכה רוחנית כללית בכל הסביבה: "רוב הצעירים שבאים לגור כאן לא מגיעים בשביל לחפש בית כנסת, אך בכל כלל יש גם יוצאים מן הכלל, ואני מקווה שיהיו צעירים ומבוגרים רבים שבעקבות הכתבה יהיו מודעים יותר לנושא ויגיעו.
"אני מייחל ליום שיהיו פה תפילות קבועות. עשינו פה דבר ענקי, ואני משתדל מאוד שיהיו כאן תפילות שבת קבועות, אבל בשורה התחתונה צריך שיהיה פה גרעין תורני, שאנשים ייתנו חיזוק רוחני לסביבה, זה מה שיכול לחזק את האזור. יש כאן מלחמת תרבות, ואנו חייבים להשמיע גם את הקול שלנו", מסיים הרב גיא את דבריו.
ההוד וההדר שהוסיף הרב גיא לבית הכנסת הפכו אותו ממקום שומם להיכל שיכול להכיל מתפללים רבים. אין ספק שהרב גיא החזיר למקדש מעט זה את הכבוד הראוי לו.
וממקדש מעט אחד למשנהו: לאחר שנפרדתי מהרב גיא לשלום הלכתי לעבר רחוב צ'לנוב הסמוך. שם, בפינת רחוב הקונגרס, עומד בית הכנסת 'פועלי צדק' הידוע, שנבנה כמה שנים לפני קום המדינה, ופעיל מאז ברצף עד ימינו אנו.
רב בית הכנסת הוא הרב צבי מובשוביץ, בנו של הרב הראשון של בית הכנסת, הרב דניאל מובשוביץ זצ"ל, שהלך לעולמו בל"ג בעומר ה'תשל"ד לפני 45 שנים. מאז הרב צבי מובשוביץ שליט"א ממלא את מקום אביו. אגב, סבו של הרב מובשוביץ, הרב מרדכי שלמה מובשוביץ זצ"ל, היה הרב של שכונת שבזי ביפו.
אני מגיע לבית הכנסת, ולאחר תפילת ערבית אני ניגש לשוחח עם הרב מובשוביץ שליט"א, וניכר שהוא כואב את כאב המקום.
מה המצב כיום של שכונות דרום תל אביב? איך הרב רואה את הסיטואציה?
"אנחנו בבעיה גדולה. לא רוצים שתהיה כאן מדינה יהודית, זה השורש של הבעיה. בעבר הייתה מטרה להחזיר יהודים בתשובה, היום זה הפוך". הרב מובשוביץ מספר על תל אביב של פעם ועל כל גדולי הרבנים שהתגוררו בעיר העברית הראשונה: "אני נולדתי פה, אבי היה רב בית הכנסת כאן, מלבדו היו בעיר עוד גדולי תורה רבים, היה הרב יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל, שהיה הרב של שכונת פלורנטין הסמוכה ולאחר מכן היה הרב הראשי לתל אביב, היה כאן גם הרב מרדכי יפה שלזינגר זצ"ל, שהיה דיין והרב של קהילת 'חוג חתם סופר' בתל אביב. אפילו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה בא לכאן להתפלל תפילת ערבית בקביעות כאשר היה הרב הראשי לתל אביב. הוא ידע שגם בעשר בלילה הוא ימצא כאן מניין, ממש כמו שאתה מוצא היום בזיכרון משה בירושלים או באיצקוביץ' בבני ברק.
"כיום יש כאן הרבה בתי כנסיות, אבל ברובם כבר אין מתפללים. בעבר התפארה המועצה הדתית שבתל אביב יש יותר מ-700 בתי כנסת, היום יש אולי 200 פעילים", מספר הרב מובשוביץ בכאב. "בשנים עברו לא היינו נועלים כאן את הדלתות, אבל בשנים האחרונות היו כאן כמה מקרים של גנבות ופריצות. היו גונבים לנו את המטבעות מקופות הצדקה, פעם גם גנבו לנו פרוכת. מאז אנו מרוקנים את כל הקופות בסוף כל יום, והם הבינו שאין בשביל מה לפרוץ לכאן".
הרב מובשוביץ רומז בדבריו לאוכלוסייה מסודן ומאריתריאה שקבעה לה את בירתה החדשה בדרום תל אביב, מה שכמובן גורם לתושבים רבים לפחד ללכת לבד בסמטאות דרום העיר בלילה, וכאמור גם לכמה פריצות ומקרי שוד שהתרחשו בשעות לילה בבית הכנסת.
למעשה גם כיום יש תפילות קבועות בבית הכנסת. הרב מובשוביץ נמצא בתפילות באופן קבוע, ולמרות זאת אי אפשר שלא לשים לב שבית הכנסת גדול הממדים יכול להכיל הרבה יותר מתפללים מהמעטים שהיו בו כאשר הגעתי. "לפני 40 שנה כל הספסלים היו מלאים, לא היה אפשר אפילו להכניס כאן סיכה, ולפעמים הוספנו כיסאות גם בחצר בית הכנסת. אבל היום המצב לא כך. פעם יהודי ידע שבית הכנסת זה הבית שלו, ישר כשהוא היה מסיים את עבודתו הוא היה מגיע לבית הכנסת לשמוע שיעור תורה ולהתפלל. את כל הבית הגדול הזה בנו כאן בחצי שנה בלבד יהודים שאכפת להם, והם בנו את בית הכנסת הזה בלי המכשירים של היום אלא בציוד של פעם".
לסיום אומר הרב מובשוביץ: "היום אדם צריך לדעת איך להילחם. אין ספק שזה לא קל ושזה אחד הניסיונות הקשים של הדור, אבל צריך לדעת שנמצאים במלחמה".
לסיכומו של דבר, מצד אחד אכן מתגלה תמונה עגומה של בתי כנסת גדולים שעומדים ריקים ברובם או בחלקם. מצד אחר אנו רואים שיש מי שמשתדלים לשמור על הרוח היהודית גם בימים אלו ולשמור על כבודם של בתי הכנסת הרבים שבדרום תל אביב, העיר העברית הראשונה.
מספר הטל' של הרב אברהם גיא הוא 058-7943647. המעוניינים לבוא לשיעורי תורה בסביבה כדי לחזק את המקום מתבקשים ליצור קשר עם הרב.
צלם:
השוו וקראו ביקורות. ראיתם צלם שאתם אוהבים? היכנסו לחשבון שלו בפייסבוק, ראו תמונות שצילם ונסו לברר עליו כמה שיותר.
בדקו מה כלול במחיר של הצלם: צלם אחד או שניים, צילום התארגנות, צילום וידאו, קליפ אירוע, מגנטים – אם יש הגבלת כמות, אלבום דיגיטלי (תמונות ערוכות על ידי מעצב) או אלבום תמונות (קלסי), כמה אלבומים מקבלים.
תזמורת, תקליטן:
לפעמים האפשרות של תקליטן ושל נגנים בכיסא כלה ובחופה זולה יותר מתזמורת, תלוי בטעם שלכם.
בדקו מה שעת הסיום מבחינתם. חשבו מראש על שירים שאתם אוהבים ואילו שירים מיוחדים תרצו בחופה ובכיסא הכלה, וכתבו רשימה.
רבנות:
צריך להירשם ברבנות. אם אתם סטודנטים או תלמידי ישיבה יש הנחה ניכרת. בדרך כלל כדאי להירשם במקום המגורים, אבל לא חובה.
צריך להביא: שני עדים מכל צד שיעידו על רווקות, כתובה של כל אחד מההורים, תעודת זהות ותמונת פספורט, אישור מהרב שמחתן וממדריכת הכלות.
כדאי להירשם כמה שיותר מוקדם כדי שלא לעכב את הכנת הכתובה ואת הצד הרשמי של הנישואים.
רב מחתן:
בררו עם רב שאתם מכירים ומעריכים, אולי הוא יערוך לכם את החופה.
קבעו פגישה לתיאום ציפיות. בפגישה איתו תקבלו גם הסבר מפורט על מהלך החופה, בדרך כלל גם עם הסברים על משמעות טקס החופה.
הדרכות:
מצאו מדריכים שיהיה לכם נוח איתם, ואל תתביישו לשאול אותם הכול. כלה מחויבת בהדרכה לפי הרבנות, אבל ברור שגם החתן צריך.
הכירו את האפשרויות: רב בישיבה או רבנית במדרשה, מדריכים מטעם הרבנות, יש גם אפשרות להדרכות של בני הזוג יחד רוב השיעורים.
טבעת:
יש הרבה מנהגים, בדקו אם אתם נוהגים לפי מנהג מסוים. הטבעת צריכה להיות פשוטה ובלי יהלומים, אך אפשר שיהיו בה גילופים או צורות מסוימות שיכולות להוסיף המון לטבעת ומותרות לפי ההלכה.
זכרו: הבעל לעתיד חייב לשלם עליה מכספו בלבד.
שמלת כלה:
טווחי המחירים של שמלות כלה מגוונים מאוד. אפשר לקחת מגמ”ח, לשכור שמלה או לקנות.
קבעי תאריכי מדידות מראש כדי שלא תהיי בלחץ ויהיה די זמן לתיקונים. למדידה האחת לפני האחרונה הביאי את הנעליים שקנית כדי שיקצרו את אורך השמלה לגובה המתאים. אל תשכחי לסגור הינומה ושובל.
דירה:
עדיף כמה שיותר מוקדם.
עשו רשימה של יישובים או ערים ובדקו במקביל כמה מקומות. בהרבה מהיישובים יש רשימות המתנה ארוכות.
בדקו היטב את הדירות והשתדלו להתייעץ עם כמה שיותר אנשים בדרך. זו החלטה די גורלית שמצריכה זמן.
תכולת דירה:
בדקו מה אתם יכולים להשיג מיד שנייה.
סקר שוק – בדקו לפני כן באתרים ובכמה חנויות.
ערכו רשימה מדוקדקת, התייעצו עם חברים וחשבו על כל פרט ופרט. מבאס שיש מוצרים חדשים אבל שכחתם נטלה לנטילת ידיים.
התאימו את המוצרים החדשים לדירה: בדקו היטב את המידות בבית ובכל מוצר שתקנו.
הזמנות:
היום לרוב המוזמנים לא אכפת לקבל את ההזמנה בוואטסאפ או במייל. לפני שאתם מדפיסים חשבו כמה הזמנות תשלחו בדואר, ותוכלו לחסוך בעלויות ההדפסה.
חשבו על עיצוב יפה, על פסוק או על אמרה שתרצו שתהיה כתובה על ההזמנה. כמו כן כתבו מספרי טלפון לאישורי הגעה.
בדקו עם בית דפוס, קחו את הזמן לשבת על הגרפיקה.
מומלץ לשלוח את ההזמנות כבר חודש לפני האירוע, וכדאי להוסיף להזמנות גם מפות הגעה שתקבלו מהאולם.
אישורי הגעה:
יש חברות שמספקות זאת, אך אתם ממש יכולים לעשות את זה לבד:
לטכנולוגיים יותר: בנו טופס מילוי בגוגל ושלחו אותו לחברים. הוא יחזור אליכם כקובץ אקסל מסודר.
כדי למנוע את האי-נעימות הכרוכה בהחזרת תשובה לחתן או לכלה, תוכלו לקחת סים ישן ולשלוח ממנו הודעה לקונית: “שלום… מוזמנים… אנא שלחו חזרה כמה מגיעים”.
רכזו חבר מכל מעגל ובקשו ממנו שיבדוק בשבילכם מי מגיע.
לפני החתונה:
קבעו עם כמה חברים טובים שילוו אתכם ביום הזה, וודאו שיש לכם רכב ונהג אחראי. חשבו לאיזה מקום מיוחד תלכו בבוקר: הר הבית, הכותל או קברות צדיקים.
אם אתם לא נוהגים לצום, לכו לאיזה מסעדה טובה, ממילא בחתונה לא תספיקו לאכול.
סדרו מראש מעטפות עם כסף לספקים ומנו חבר או בן משפחה שישלם לספקים בסוף האירוע.
מנו חבר או בן משפחה שיהיה בקשר עם האולם במהלך החתונה, יוודא את מספר האורחים ויחליט אם לפתוח רזרבות.
חופה:
הכינו על כל מקרה שלא יהיה: כוס דקה עטופה בנייר כסף.
פמוטים ונרות שיאחזו ההורים בהובלת החתן והכלה לחופה (אפשר להשיג אותם בגמ’’חים).
קבעו מראש עם האולם איזה סוג יין ישים, לבן או אדום.
מנו מנחה לחופה והכינו לו רשימה מסודרת של מי מברך איזו ברכה.
כדאי למנות חבר שיהיה אחראי להביא את הטבעת ואת הטלית ולבדוק אם כל מי שאמור לברך הגיע. חשבו על עוד מברכים למקרה שלא יגיעו.
מנו מקריא כתובה ושני עדים כשרים.
