על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) שיעור הגירושין בארץ עומד על כ30%. כלומר 3 מתוך 10 זוגות יתגרשו!
הנתון הזה מבהיל ומעציב כאחד.
מבהיל – כיצד ייתכן שכל כך הרבה אנשים שעמדו מתחת לחופה והיו מוכנים לעשות הכול למען בן/בת הזוג, מוצאים את עצמם כעבור זמן בהחלטה להיפרד? אינני תמים ואני מודע היטב לכך שאין מושלמות.
שני אנשים זרים הנפגשים ומתאהבים אינם תמיד מתאימים, וייתכנו קשיים אמיתיים שלפעמים אינם יכולים להתכנס לחיים משותפים תחת קורת גג אחת. ובכל זאת, הידיעה כי הדבר קורה ל3 מתוך 10 זוגות המגיעים עד להחלטה לפירוק החבילה מבהילה? יש מדינות שבהן אחוז הזוגות המתגרשים מעל 50% מהזוגות הנשואים, כלומר 1 מכל שני זוגות ייפרד בהמשך חייו המשותפים!!!
מעציב – כי משמעות העניין שאנו כבני אדם, שהננו יצורים חברותיים, אנשים בעלי תבונה והגיון הרוצים להטיב עם עצמנו, מגיעים למצב שבו אחוז גדול מביננו לא מצליחים להסתדר ולחיות חיים טובים עם מי שהם בעצמם בחרו בכל ליבם, לבלות את חייהם איתם.
מה זה אומר על ההחלטות שלנו? על השכל הישר וההיגיון שלנו?
אינני מדבר על מקרה של זוג כזה או אחר שבו לפעמים צריך ואף רצוי להתגרש. אני מדבר על התופעה החברתית שתופסת תאוצה בכל העולם ולצערי לא פוסחת על החברה בישראל.
ידיי רועדות כשאני כותב זאת אך נדמה שיש מעין “טרנד” של גירושין. מוסד הנישואין אינו תופס היום את אותה קדושה, עוצמה או חשיבות (כל אחד יבחר לעצמו את המונח המתאים) כפי שהיה לפני זמן מה. נדמה שהיום, אופציית הפירוד הרבה יותר קלה הן בפן המעשי והן בפן המחשבתי.
התחושה היא שבקלות יחסית אנשים מחליטים לפרק את חיי הזוגיות – ומתוך פירוק זה לגרום להשלכות ארוכות טווח על חייהם שלהם עצמם וביתר שאת על חייהם של הילדים אשר חווים את פירוק הבית הפיזי והנפשי בצורה מרוכזת וקשה יותר. נוסף על כך, הידיעה שחלק נכבד מהמקרים, ההיפרדות הייתה יכולה להימנע אם הייתה פנייה מוקדמת ומוכוונת לעזרה מקצועית, מעוררת תחושת פספוס גדולה.
כפי שאדם אינו “מפרק” את יחסיו עם הוריו על אף שיש ויכוחים ואי הסכמות (באופן יחסי מעטים המקרים של סכסוך משפחתי הגורמים לקרע וחוסר תקשורת מוחלט בין ההורים והילדים), כך צריך להיות המצב גם בקשר ליחסים בין בני זוג.
הגירושין אמורים להיות המוצא אחרון לחיים זוגיים בלתי מאושרים, לחיים שבהם שני בני הזוג מבינים ומרגישים כי השותפות ביניהם פוגעת בהם ופוגעת בילדים. הגירושין צריכים להיות קצה השביל – כשאין אפשרות אחרת.
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי השביל המוביל עד לגירושין עצמם הוא ארוך ומתפתל, ולכן זוג שמרגיש שעלה על השביל הנ”ל רצוי וחשוב שיפנה לעזרה מקצועית בכדי לרדת בצורה הכי נכונה ומיטבית מהשביל.
הגבורה הזוגית מתבטאת בהצלחת המסע הזוגי ביחד. גבורה הבאה לידי ביטוי בעבודה יומיומית של עשיה ומחשבה זוגית תמידית המאפשרת שדרוג ושיפור של היחסים בין בני הזוג כל הזמן.
