מפרשת וירא שבה מככב הצחוק, אנחנו עוברים לפרשת חיי שרה – ובה אנחנו פוגשים את הבכי.
ומי הוא זה שמביא לפתחנו את הבכי? לא אחר מאשר אברהם אבינו. מותה הטראגי של שרה אימנו חותם את פרשתנו. היא הולכת לעולמה בגיל 127 כאשר בנה יצחק, שהמתינה שנים ארוכות עד ללידתו, עדיין לא בנה את ביתו. (כמה זה תמוה שיצחק לא מוזכר כלל בכל פרשת מיתתה וקבורתה של שרה). לפי חז״ל – מיתתה מגיעה בעקבות הבשורה המפחידה שהיא קיבלה שאברהם הלך להקריב את יצחק, בנה יחידה, לעולה. והנה, אברהם שלא נכח ברגע פטירתה, מגיע והוא סופד לה ובוכה. אברהם הוא הגבר הראשון בתנ״ך שנכתב עליו שהוא בוכה, קדמה לו רק שפחתו הגר, ויללותיה מוזכרות בתפילת היום הקדוש -ראש השנה.
מה הוא הבכי? בכי הוא תופעה פיסיולוגית שבה זולגות הדמעות מבלוטות הדמעות שנמצאות בצידי העיניים, בדרך כלל כתגובה למצב רגשי מסוים, ובדרך כלל בעקבות רגשי צער וכאב. נוסף לדמעות, האדם הבוכה משמיע בדרך כלל קול בכי אופייני, פניו מאדימות, וקצב הלב והנשימה שלו מואץ. הבכי, חוץ מאשר העובדה שהוא מציג את האדם בצערו ובכאבו, בדרך כלל הוא גם מסייע לאדם להתמודד עם המצוקה שלו, ואחרי שנגמר הבכי ההרגשה שלו משתפרת.
אולם לעיתים האדם לא בוכה בגלל כאב וצער, אלא מרוב התרגשות על אירוע משמח, פגישה לא צפויה ומרגשת, או תפילה מעומק הלב. ולעיתים גם צחוק מרובה יכול להוביל לירידת דמעות, ואפילו להשמעת קולות יבבה הדומים לקולות בכי.
כידוע נשים בוכות בדרך כלל הרבה יותר מגברים. יש התולים זאת בסיבות הורמונליות, אך ברור שמבחינה תרבותית הבכי אצל בנים, וקל וחומר אצל גברים, נתפס בדרך כלל כחולשה, וזה גורם להם לבכות הרבה פחות. מכירים את השיר ״אינני בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין, אך למה אימא למה יורדות הדמעות מעצמן?״ – אבל הינה אברהם אבינו נותן תוקף לבכי הגברי. הוא הבכיין הראשון, ועוד אחריו נפגוש את יוסף הצדיק, ואת דוד המלך ועוד.
קיים גם בכי מלאכותי, שהוא השמעת קול של בכי ולעיתים גם הורדת דמעות ללא סיבה טבעית לכך. היה מקובל בימי אבותינו להביא נשים שתפקידן היה לבכות ולגרום לנוכחים לבכות. אצל אברהם אין ספק שהבכי היה טבעי, למרות שכתוב שהוא בא במיוחד כדי לבכות לשרה אשתו, הקשר ביניהם במשך מאה שנה ויותר היה כל כך מיוחד, שברור שהוא בא כדי לבכות לה מעומק הלב. על אישה שעברה איתו מסע חיים, הלכה אחריו במדבר, עליה נאמר – אשת חיל..
