״מבחינתי, זה הניסיון האחרון שלנו. אם זה לא יצליח נפרק את החבילה״, אמר בכעס שלומי.
״נמאס כבר מהאיומים שלך״, לעגה דפנה.
״אין לה שום כבוד אלי. היא מקטינה את כל מה שאני עושה, היא יורדת עלי, משפילה אותי ליד החברים שלי, מזלזלת בהישגים שלי, הופכת אותי לקטן במפגשים המשפחתיים, אני לא מוכן לזה יותר״, פנה אלי שלומי בכעס.
״דפנה, למה התחתנת עם שלומי? מה מצאת בו?״, שאלתי אותה.
״הוא היה מאוד כריזמטי, הרגשתי שהוא סוחף אחריו אנשים, כולם היו סביבו. אם הייתי יודעת שזה ישתנה במהלך השנים לא הייתי מתחתנת איתו״, אמרה.
״יכול להיות שדרך ההקטנות האלה את בעצם אומרת לשלומי שאת רוצה את הקשר איתו?״, פניתי לדפנה.
״יש לה דרכים משונות ליצור איתי קשר״, אמר בכעס.
״אני מצטערת, אני לא זקוקה לו בכלל ואני גם לא מרגישה שאני אוהבת אותו כבר״, ענתה דפנה.
״בואי רגע נבין מהי אותה אהבה שהרגשת כלפי שלומי כשהכרת אותו. שיתפת בעבר, שלפני שהכרת את שלומי, הקושי הגדול שהסתובבת איתו בחיים היה חוסר משמעות. הנוכחות של שלומי שהיא מאוד חזקה ודומיננטית גרמה לך לתחושת משמעות והגדילה אותך מאוד. חיפשת להיות שייכת לשלומי״.
״להיות שייכת לשלומי?״, שאלה בפליאה.
״נוצרה אצלך תחושה ששלומי הוא בן אדם מאוד משמעותי עם אישיות של מנהיג וההשתייכות אליו הופכת אותך לבן אדם מאוד משמעותי. כי הוא מנהיג והנה הוא לקח אותך תחת חסותו״
״אז למה היא נכנסת בי ככה וכל הזמן ויורדת עלי?״, שאל שלומי.
״כשדפנה חיפשה להגדיל את עצמה דרכך, זה אומר שהיא הרגישה שהיא פחות ממך, היא ניסתה להגדיל את עצמה דרך הזוגיות שלכם. דפנה, הדרך שאת ניגשת למקום הזה היה מתוך תחושה של נחיתות והתחושה הזאת גורמת לך להרגיש קורבן תמידי בתוך הקשר. הוא מוצלח, כולם אוהבים אותו, הכל אצלו מעולה ולי אין את היכולות שלו באופן כללי. הדבר הזה גרם לך להרגיש תסכולים עצומים כל הזמן. האגו לא אפשר לך להודות בזה ששלומי נותן לך משמעות ואז נאלצת להשתמש בכל מיני דרכים עוקפות כדי להראות לו את הצורך שלך בשייכות אליו, לא יכולת להתמודד עם זה ישירות. זה שכל הזמן חיפשת להקטין אותו, זו הייתה הדרך שלך להשתייך אליו בלי להרגיש את תחושת הנחיתות״.
״נו? אז מה אני אמורה לעשות עם תחושת הנחיתות הזאת? הרי ברור שזה משהו בלתי נסבל״, דפנה ענתה בכעס.
״הדרך המתוקנת היא להיות במצב של שפלות אמיתית. אני אסביר את זה דרך הקשר עם הקב״ה. להרגיש נחותה מהקב״ה זו הרגשה לא טובה ולא נכונה וזה לא מה שהקב״ה רוצה שנרגיש. הדבר הזה מייצר עבודת השם בצורה כפייתית מלאה ביראה ותסכולים״.
״אז את אומרת שהדרך הנכונה היא להשפיל את עצמי?״, שאלה דפנה בחשדנות.
״חס ושלום ממש לא! אסור לך להשפיל את עצמך, המילה הנכונה בחסידות היא להיות בשפלות. שפלות, זה משהו אחר לגמרי. שפלות, פרושו של דבר, שאני מכיר בפער הזה שהקב״ה הוא כל יכול ואני כלום וזה לא גורם לי להרגיש שאני מנסה לרצות אותו אלא אני מכיר בעומק העניין שאני מוכן להתמסר אליו בלי שום גבול מתוך הבנה שהוא המציאות האמיתית כאן והאגו שלי היא המציאות השקרית, אז מילא אני מוכן להתמסר אליו עד הסוף. כך זה לא יוליד בי שום תסכול או קושי.
אם אני מקבילה את זה לקשר עם שלומי, את מרגישה נחיתות מול שלומי וזה גורם לך להרגיש קורבן.
אבל, במצב של שפלות, את מוכנה להכיר באמת ולא מתוך תסכול או תחושת קורבנות אלא מתוך הבנה אמיתית שאם אני אתמסר זה יתן לי את המשמעות האמיתית העמוקה של החיים שלי. בשפלות אני לא מרגישה את הגאווה הזאת של ׳איך זה יכול להיות שאני פחות ממנו׳. דפנה יש בך מעלות וכוחות ועוצמות רבות , קודם הכירי ביכולותייך ולצידך יש לך בעל שגם הוא עם יכולות גבוהות בדרכו שלו… לא את פחותה ממנו ולא הוא ממך. השייכות שלכם זה לזו היא הדבר הגדול בחייכם, כך אתם מעניקים בית מלא עושר וגיוון פנימי . יחסים הדדיים ואמיתיים לא יכולים להתרחש בלי כבוד אמיתי אחד לשני וזלזול וחוסר כבוד הוא אחד הפרמטרים הכי דומיננטיים שמובילים לגירושין. ■
