01
כבר כתבתי כן לא מעט על הכוח המיוחד של התודה ועל כמה היא משפיעה על חיינו. בשנים האחרונות הקפדתי לכתוב מדי ערב, לפני השינה, עשר תודות לבורא עולם.
לפני כחודש קיבלתי החלטה להפוך את התודה לנוכחת ומשמעותית הרבה יותר בחיי, ולהפוך אותה למשהו שמלווה אותי לאורך כל היום. להפתעתי, התחושה הייתה ממש כאילו חיי השתנו.
עברתי לכתוב מאה תודות בכל יום. מתוכן כחמישים תודות חוזרות על עצמן, למשל תודה על אשתי, תודה על כל אחד מילדיי, תודה על הנכדים, תודה על הבית, תודה על הפרנסה, תודה על הבריאות, תודה על היכולת ללכת, לראות, לשמוע ועוד. החמישים הנוספות נכתבות על מה שקורה לי במהלך היום: תודה על פגישה טובה, תודה על נסיעה שהסתיימה בשלום, תודה על הרצאה, על תגובות מהקהל, על ספרים שנמכרו בסיום ההרצאה, תודה אפילו על הפקק בדרך הביתה או על הקנס שקיבלתי.
כאשר אדם עטוף כל היום בתודעת תודה, נפתחים צינורות השפע בכל תחומי החיים, ודברים לא הגיוניים מעבר לטבע פשוט מתחילים לקרות.
לדוגמה, היינו בחופשה משפחתית בצפון. ביום חמישי בבוקר, בסביבות השעה 7:30, כשכולם עוד ישנו, התיישבתי לכתוב את התודות היומיות. לא הספקתי לכתוב אפילו את התודה הראשונה וכבר קיבלתי שיחת טלפון ממספר לא מוכר. על הקו הייתה אישה שאמרה לי: "אני מעיריית נתניה, ורציתי להזמין אותך לשתי הרצאות רצופות ביום ראשון הקרוב”.
02
מה הסיכוי שמישהו יזמין שתי הרצאות רצופות בעירייה בהתראה כה קצרה, ובדיוק ברגע שבו אני מתחיל לכתוב תודות? ביום שני, כשהגעתי להרצאות בנתניה, התיישבתי שוב לכתוב תודות, כולל תודה על עצם ההרצאות. ואז ניגש אלי מנהל האגף והזמין אותי לעוד שלוש הרצאות נוספות לאותו שבוע.
בחודש שבו התחלתי את מנהג כתיבת מאה התודות היומיות, אני חווה כמעט מדי יום אירועים בלתי הגיוניים של שפע בכל תחום – ממש מעל הטבע. אינני משתף את כל הסיפורים מחשש שחלק מהאנשים יחשבו שאיבדתי פרופורציות, אך המציאות הזו הפכה עבורי למוחשית.
03
אספר עוד סיפור קטן, שממחיש עד כמה כוח התודה פשוט ועמוק גם יחד. בערב ראש השנה לפני שנתיים התקשרה אליי חברה שעובדת עם נוער בסיכון, ואמרה: "אורי, רציתי לברך אותך בשנה טובה משמעותית ושמחה במיוחד. אתה זוכר שהפניתי אליך שתי חברות שלי לפני כשנה וחצי? שתיהן קיבוצניקיות מהצפון, אחת בת 30 והשנייה בת 43, שתיהן נשואות ולא הצליחו ללדת ילדים במשך שנים. אז רציתי לספר לך שזו בת ה–30 ילדה לפני שלושה חודשים בן בריא, וזו בת ה–43 בהריון מתקדם – גם עם בן”.
פרצתי בבכי של התרגשות. נזכרתי כיצד בשיחה הראשונה עם כל אחת מהן הצעתי קבלה קטנה ופשוטה: "רוצה לשנות את הטבע? קבלי על עצמך משהו קטן יהודי שהוא כנגד הטבע שלך. למשל – להגיד כל בוקר 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך'“. שתיהן הסכימו מיד, ושאלו אותי אם זה כל מה שנדרש. החברה סיפרה לי שזו שילדה לפני שלושה חודשים חזרה ואמרה, שבמהלך כל הלידה חיזקה את עצמה בזכות אותה קבלה פשוטה.
ישבתי עם דמעות בעיניים וחשבתי לעצמי כמה כוח יש בקבלה קטנה, קבועה ופשוטה של אמירת תודה. בפשטות הזו טמון סוד עמוק ורוחני: הכוח לשנות מציאות, לפתוח שערים נסתרים, ולמשוך לעולם שפע וברכה.
כאשר אדם אומר תודה – הוא עוצר לרגע, מתבונן, ומכיר בכך שהטוב שקיבל אינו מובן מאליו. הוא מבין שיש מקור לטוב הזה, שהוא לא מובן מאליו. ביהדות, אמירת תודה היא נשמת החיים – לא בכדי "מודה אני" הוא המשפט הראשון שאנו אומרים עם הקימה בבוקר. ההודיה מחברת אותנו לשורש החיים, למי שנותן לנו נשימה ובריאות, אהבה ופרנסה.
סיכום והרחבה
התודה אינה רק מילה נימוסית או תגובה אוטומטית, אלא מצב תודעתי עמוק שמכוון את כל מהות חיינו. היא משנה את נקודת המבט שלנו, מטמיעה בנו תחושת שפע מתמדת ומלמדת אותנו לראות בכל רגע מתנה. כאשר אנחנו מתרגלים לומר תודה, הלב מתרחב, מערכות יחסים משתפרות, ודווקא באתגרים מתגלות נקודות אור חדשות.
הכוח הפלאי הזה אינו נחלת יחידים או צדיקים בלבד – הוא קיים אצל כל אחד ואחת מאיתנו. כל אדם יכול להתחיל בצעד קטן: לכתוב בכל יום מספר תודות, לשים לב לטוב הפשוט שסביבו, ולתת לו מקום. ככל שנעשה זאת בעקביות, נגלה שהתודה לא רק פותחת את הלב אלא גם מושכת מציאות חדשה אל חיינו.
בסופו של דבר, התודה היא המפתח לצינורות השפע. היא מעלה אותנו מעל המובן מאליו, מקרבת אותנו אל המקור, ופותחת דלתות שהגיונם לא תמיד ברור – אבל השפעתם מוחשית ומופלאה. מי שמאמץ את דרך התודה מגלה עולם מלא ניסים, ומתהלך בו בתחושה מתמדת של חיבור, שפע ואור. ■
Ori88533@gmail.com