זוגיות

הפרשן התורן

אהרון דרמון

אהרון דרמון

מרצה, מטפל ומאמן אישי וזוגי | מנהל ביה"ס להכשרת מאמנים ומטפלים ברוח היהדות "טוב ומיטיב"

אבל הבעיה מתחילה מהרגע שאנחנו לא יודעים להבדיל בין העובדות שמרכיבות את המציאות לבין הפרשנות שלנו. או במילים אחרות, כשאנחנו בטוחים ב-100% שרק אנחנו יודעים "מה קרה", ושההסבר שלנו הוא ההסבר היחיד – ואין בלתו.

שאלה:

אני יוצאת עם בחור כבר כמה חודשים והדברים די זורמים בינינו. התחלתי לחלום על חתונה. אבל לפני כמה ימים, מאוחר בלילה, הייתי עמוסה רגשית והייתי חייבת לשוחח איתו כדי לפרוק. הוא סירב וטען שהוא עייף. בעיניי, זה מאוד אגואיסטי וחסר התחשבות – וזה מאוד פגע בי. מה אני אמורה לעשות – להתפשר ולהישאר עם גבר אגואיסט או לחפש מישהו יותר רגיש?

תשובה:

אני שומע את הכאב שלך ומבין אותך. קרה אירוע: החבר שלך ביקש לישון כשאת היית זקוקה להקשבה. את מעניקה לאירוע זה פרשנות לפיה הוא 'אגואיסט', וזה מסב לך סבל רב כמובן. אבל יתכן שהכאב הזה יפחת במידה ניכרת אם תשימי לב להבדל התהומי שיש בין עובדות לפרשנויות, באירוע זה ובכלל:
אנחנו פוגשים ביום-יום מציאות שמורכבת מאין-ספור 'אירועים' שאנחנו מפרשנים בצורה די אוטומטית. אם למשל, קיבלתי 80 במבחן – אני יכול לומר לעצמי: "איזה יופי! ציון מעולה בשביל מישהו שחזר על החומר תוך כדי צפייה בגמר האלופות", או: "ציון נוראי, אני לא השקעתי מספיק. אני חייב לגשת למועד ב'". אם מישהו צועק עלי באוטובוס אני יכול לרוץ למסקנה המתבקשת בעיניי שהוא "דביל", "אלים" או "חסר רגישות". וכן הלאה.
מהרגע שמתפתחת בנו יכולת החשיבה, אנחנו הופכים להיות פרשנים לענייני המציאות. השכל שלנו מפרש את המציאות שאנחנו פוגשים בחושינו, בניסיון להעניק משמעות לחוויות שלנו. כמובן שיש בזה יתרונות ברורים לכל בר דעת וזה מייחד אותנו בתור בני אדם.
אבל הבעיה מתחילה מהרגע שאנחנו לא יודעים להבדיל בין העובדות שמרכיבות את המציאות לבין הפרשנות שלנו. או במילים אחרות, כשאנחנו בטוחים ב-100% שרק אנחנו יודעים "מה קרה", ושההסבר שלנו הוא ההסבר היחיד – ואין בלתו. כי במציאות, מאוד נדיר למצוא אירועים שניתן לפרש רק באופן חד משמעי. הרי כל אחד מפרש לפי ראות עיניו ולפי תפיסת עולמו. לכן, כשאני פוגש בחור שמסביר לי שהבחורה שהוא יוצא איתה בעלת אופי כזה או אחר, אני לא מתרשם מעבר למידה. יכול להיות שהוא צודק ויכול להיות שלא. בהרבה מן המקרים, זו פרשנות שנובעת מאישיותו של האדם המפרש בעצמו – יותר ממה שהיא נובעת מעובדות אובייקטיביות.
ובחזרה לשאלתך: נכון, הבחור לא היה פנוי להקשיב לך והעדיף לישון. זו עובדה. אבל זו אינה הוכחה חותכת לכך שהוא אגואיסט חסר תקנה. אולי הוא תורם לנזקקים באופן קבוע, עוזר להוריו לעשות קניות, הולך באדיקות למילואים או מוכן לעשות הכל בשביל חייל שאין לו מה לאכול. האם נכון וכדאי לצמצם את כל הרבדים שבאדם למעשה כלשהו? יתכן שיש שיקולים אחרים שחייבים לקחת בחשבון לפני שחורצים את דינו של האדם העומד מולנו. וזה נכון לפני החתונה וכמובן גם אחרי.
כדאי ללמוד להבחין בין העובדות האובייקטיביות לבין הפרשנות הסובייקטיבית. זהו תרגיל פשוט אך משנה חיים, פשוטו כמשמעו: כל פעם ששומעים את קולו של המְפַרְשֵׁן האישי שלנו, כדאי לחזור בעקביות ובעקשנות לעובדות הפשוטות. ואז, בשלב שני, לחפש פרשנויות חלופיות ומיטיבות יותר.
הגישה הזו, המגבילה את עָצְמַת השיפוטיות שלנו, מאפשרת ויוצרת מרחב שבו התקשורת, הזוגיות והאהבה יכולים לצמוח ולהתפתח.

שתפו

Scroll to Top
גלילה למעלה