הביטוי החוזר בפרשת השבוע הוא: "…כאשר צוה ה'.." גם משה וגם בצלאל עשו בדיוק עפ"י צוויו של הקב"ה, לא יזמו ולא שינו.
הציות לצווי ולחוק מאפשר לפעול לפי כללים מוגדרים וידועים.
גם בנהיגה קיימים חוקים וכללים שמטרתם לאפשר לכל המשתמשים בדרך לנהוג/להתנהג נכון, אך בניגוד לנאמר לעיל, בנהיגה קיימת אפשרות לביטוי אישי של כל אחד מהמשתמשים בדרך.
גם בקביעת מהירות הנסיעה, המחוקק יכול להגביל מהירות ולתת את המהירות המרבית, אך לכל נהג יש שיקול דעת לגבי המהירות שאותה הוא בוחר בקטע הדרך בה הוא נוסע, כל עוד הוא אינו עובר את המהירות המירבית.
נציג מספר דוגמאות למצבים המשפיעים על המהירות הסבירה:
1. גשם – שדה הראיה מצטמצם וקיימת סכנת החלקה בכביש רטוב.
2. ערפל – שדה הראיה מצומצם ביותר וקיים חשש לסינוור.
3. סופות חול – שדה הראיה מצומצם וקיימת הפרעה בשיווי המשקל של הרכב.
4. שרב – העייפות גוברת והערנות יורדת.
5. עייפות – חוסר ריכוז ויכולת תגובה ירודה.
בכל המקרים הללו רק הנהג קובע, על-פי שדה הראיה שלפניו בזמן נתון, באיזו מהירות ינהג, מהו המרחק שישמור מכלי רכב אחרים ועוד…
לרשותו של הנהג עומדים רמזי דרך:
1. ימים חמים במיוחד – לא רק אני עייף! גם נהגים אחרים סובלים מירידה בערנות הנהיגה.
2. נהג הנע מנתיב לנתיב – סביר להניח שהנהג שיכור….צריך להיזהר ממנו.
3. עומס תנועה – לא רק אני עצבני! גם נהגים אחרים סובלים מסף גירוי נמוך.
המלצה: במצב של עייפות ובעיקר בימים חמים– עצרו למנוחה והתרעננות. החזיקו ברכב שתייה קרה.
בכביש אל תהיה צודק… היה חכם ■
תגובות אפשר לשלוח למייל: avikanta123@gmail.com