בקול רב

הרב הוירטואלי

יש העורכים 'סקרי רבנים'. הם שולחים את אותה שאלה לשורת רבנים, ובוחרים מתוך התשובות את הנוחה להם ביותר. פחות 'עשה לך רב' ויותר 'עשה מה שבא לך'

סימן שאלה
הרב יוני לביא

חידה: מה הייתה השאלה הראשונה שנשאל הרב הראשון בהיסטוריה?
ובכן, זה קרה אצל משה רבינו. הוא היה אז עדיין צעיר והתואר ׳רבינו׳ היה רק בפוטנציאל, אך כבר אז פנה אליו אותו יהודי שננזף על ידו אחרי שהרים יד על חברו ושאל: ״מי שמך לאיש שר ושופט עלינו?!״. מה שנקרא בשפת ימינו: ״למה מי אתה?!״.
מאז ברוך השם התקדמנו, ולאורך ההיסטוריה המושג ׳שאלת רב׳ הפך ליסוד בחיים היהודיים ומיליוני שאלות נשלחו עד היום לרבנים ולפוסקים. בהמשך התפתחה ספרות השו״ת שהניבה כ-3,000 חיבורים, חלקם בעלי כרכים רבים ואלפי תשובות.
המצאת הדפוס במאה ה-15 שדרגה עוד יותר את התחום. עד אותו יום הדרך היחידה לשכפל ספרים הייתה להעתיק אותם ידנית, מלאכה מתישה וטרחנית שכרוכה בלא מעט טעויות. עם הופעת הדפוס התאפשר לעשות זאת באופן מכני ובהיקף רחב. הרב הראשון שעשה זאת היה בנימין בן מתיתיה, רב טורקי-יווני (נפטר בשנת 1545). ספרו נקרא שו״ת בנימין זאב.
בדור האחרון הטכנולוגיה המתפתחת, ונוצרו ערוצים נוספים להפניית שאלה לרב.
רבני כולל ארץ חמדה קיבלו מאות שאלות מרחבי העולם דרך הפקס (זוכרים עוד את מכשיר הזה?) ושיגרו דרכו תשובות חזרה. הן התקבצו בסופו של דבר ל-8 כרכי שו״ת ״במראה הבזק״.
השלב הבא היה האינטרנט. הראשונים שקפצו למים היו אנשי חב״ד, שפתחו מדור אינטרנטי בשם ״Ask Moses״. ׳שאל את משה׳, כלומר, את הרבנים שהם ממשיכי דרכו של משה רבינו. מאז חלפו כעשרים שנה והיום בכל אתר יהדות שמכבד את עצמו מופיע מדור פופולארי של ׳שאל את הרב׳.
לעומת ספרות השו״ת הקלאסית שעסקה בעיקר בעניני הלכה, השו״ת הווירטואלי התרחב לענייני אמונה ודילמות מהחיים: זוגיות, חינוך ילדים, נושאים חברתיים ועוד. החולייה האחרונה (בינתיים) בשרשרת היא שו״ת הסמס, שמאפשר לקבל תשובות קצרות וחותכות. בלתי אפשרי לענות כך על שאלות קשות ומורכבות, אך יש אנשים רבים שזה המדור הראשון שהם ממהרים לקרוא בחזרת הש״ץ.
האדם שמאחורי השאלה
שני היתרונות הגדולים של הז׳אנר החדש, הם גם החסרונות שלו.
א. האנונימיות – האפשרות לשאול באופן חסוי ללא צורך בהזדהות. הדבר אפשר לאנשים לשתף גם בעניינים אינטימיים ולחשוף סודות שהיו נצורים בליבם.
מצד שני, יש חיסרון בכך שאינך מכיר את העומד מולך, אינך יודע מה הרקע התורני והסביבתי שלו ואפילו מה גילו. חסרה לך התמונה המלאה שבתוכה משתבצת השאלה.
כאשר יהודי ניגש אליי אחרי התפילה או סתם כך ברחוב ומבקש להציג שאלה, אני יכול לפתח איתו שיחה ולנסות להבין מי האיש ומה הרקע שמתוכו נובעת השאלה. ממילא התשובה תהיה מדויקת וקולעת יותר. כל זה לא קיים בשו״ת הווירטואלי. יש לך חץ אחד בלבד שאותו אתה צריך לשגר לעבר המטרה המעורפלת.
ב. נגישות – כמעט כל נער ונערה היום מחזיקים בכיסם טלפון חכם, והוא מאפשר פנייה ישירה לרב דרך האינטרנט. העצה של חז״ל ״עשה לך רב״ (אבות א,ו) נעשתה קלה ליישום יותר מאי פעם.
החיסרון הוא שנוצר פיתוי לערוך ׳סקרי רבנים׳. אנשים שולחים את אותה שאלה לשורת רבנים, ובוחרים מתוך התשובות את הנוחה להם ביותר. קצת פחות ׳עשה לך רב׳ וקצת יותר ׳עשה מה שבא לך׳.
יש בני נוער במקום להטריח את עצמם וללמוד ולברר – מעדיפים שהרב יעשה בשבילם את העבודה. כך למשל השאלה שקיבלנו לשו״ת הווירטואלי באתר ׳חברים מקשיבים׳: ״אהוד בן גרא ושמגר בן ענת – השווה והשונה״.
מסתבר שהבחור קיבל שיעורי בית בתנ״ך וחשב לעצמו: למה להתאמץ כשאפשר לשלוח לרב והוא יעבוד במקומי?
קצה קרחון
הניסיון לימד אותי שהשאלה המוצגת בהתחלה עשויה להיות רק חלק אחד מתוך פאזל ענק, וייתכן שדווקא האזורים שבהם לא עסקה השאלה, משמעותיים הרבה יותר. מדוע השואל לא הצביע עליהם מלכתחילה? אולי כי אינו יודע בעצמו מה חשוב. ואולי כי חיפש קצה חוט להתחיל ממנו וקיווה להמשיך משם הלאה. איך שלא יהיה, צריך להיזהר מלהיות ׳תשובומט׳.
לא אשכח את השאלה שקיבלתי במייל מנער שלא הכרתי:
״אני בן 13 ויש לי שאלה הלכתית על בשר וחלב. אני יודע שיש מנהגים שונים כמה זמן לחכות ביניהם: שש, שלוש, שעה, ושכל אחד צריך ללכת לפי מנהג משפחתו. הבעיה היא שאצלנו אין אף מנהג. אנחנו משפחה חילונית ואצלנו במטבח מערבבים בשר וחלב ביחד. חשוב לי מאוד לשמור על ההלכה ורציתי לשאול כמה זמן אני צריך לחכות?״.
שימו לב שהנער המתוק הזה הציג, לכאורה, שאלה הלכתית נקודתית. אך האמת היא שאם נרחיב את הפוקוס ונחשוב על מצבו הכללי מסתבר שיש לו אתגרים גדולים הרבה יותר מאשר כמה זמן לחכות בין שניצל לשוקו: מדובר בילד בן 13 שככל הנראה מעוניין להתחזק ביהדות ושמירת הלכה, אבל גר בבית חילוני שלא שומרים בו אפילו על כשרות בסיסית. מעבר לשאלת הרחקת השעות, מה לגבי עצם האכילה של אוכל שעשוי להיות טרף? ומה קורה בשבת כשכל המשפחה נוסעת לטיול, האם הוא לא מצטרף? ואיך הוא מסתדר בבית ספר חילוני? וכיצד ההורים מתייחסים לרצונות התורניים שלו? הרי יש כאן חשש לשרשרת התנגשויות בלתי פוסקת.
כמובן שלא הסתפקתי במענה על השאלה הנקודתית וחיפשתי עבורו כתובת אנושית מתאימה בסביבת מגוריו שתוכל לברר איתו את מצבו ולהדריך אותו מה לעשות במציאות המורכבת שהוא נתון בה.
בשורה התחתונה, הערוץ הווירטואלי עשוי לתרום הרבה גם בתחום הרוחני. התנאי הוא שנכיר במגבלותיו וחסרונותיו ונדע להשתמש בו נכון.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…