עם ישראל היה והווה ויהיה 'המעט מכל העמים' כפי שכותב ה' בתורה (דברים ז, ז), אבל מובטח לו שיהיה 'ככוכבי השמים לרוב'. האמת היא שאם עם ישראל היה שוקט על שמריו בלי גלויות ובלי אסונות ובלי התבוללות ובלי תקופות של שמד ושואה, הוא היה אמור סטטיסטית להיות היום עם ענק. אבל זה לא קרה, כך שעם ישראל מהווה רק שתי אלפיות בלבד מאוכלוסיית העולם שמספרה נע היום סביב ה-שמונה מיליארד. ואמנם, מומחים אומרים שמספר כוכבי השמים ששניתן לראות בלילה אפל ובהיר מגיע בסך הכול לכמה עשרות אלפים, אבל הם מרשימים בנוכחותם גם במספר הזה. זה בניגוד לברכה המופשטת 'והיה זרעך כעפר הארץ' – מספרם של גרגירי החול והעפר הוא באמת אסטרונומי. בעזרת ה' אנחנו עתידים להגיע למספרים האלו. אבל האם הכמות הוא הדבר החשוב?
ואמנם אנחנו מעדיפים איכות, אבל גם הכמות חשובה, ולעיתים הכמות 'עושה' את האיכות. חכמים אמרו שאלף נכנסים למקרא, אך רק בודדים מהם הופכים להיות תלמידי חכמים של ממש. גם אם, אחוז התלמידים המצטיינים במערכת החינוכית, לאחר מאמצים גדולים, עדיין קיימת עקומת הפעמון הידועה שאינה משתנה באופן מהותי. בעם היהודי בארצו, הילודה הגואה, כאשר נולדים לפחות שלושה ילדים למשפחה, בניגוד למדינות מערביות בהם הממוצע הוא פחות משניים למשפחה [מאזן שלילי]. טיפולי הפריון במדינה שלנו עומדים בסטנדרטים מהגבוהים בעולם, עם מספר יחידות הפריה חוץ גופית per capita-לראש, הגבוה בעולם, וכך עם ישראל אכן גדל בכמותו. אבל הפוריות של העם היהודי בארץ ישראל לא פוגמת כי הוא זה באיכותו. מדובר בילודה שהיא בחירית, כאשר האישה ההרה היא לרוב ברמה סוציואקונומי גבוה, ונמצאת במעקב רפואי מילדותי מוקפד, וזה עושה את כל ההבדל.
בשבוע החולף הצדענו שלני גופים שתורמים רבות להגדלת עם ישראל בכמות ובאיכות. מכון פועה שמסייע ביצירת החיים ואגודת אפרת שמסייע במניעת גדיעת החיים העובריים שכבר התרקמו. מעניין ששני האנשים הגדולים שהקימו את הגופים האלו הם ילידי דרום אמריקה עם 'רייש' מתגלגל וברק בעיניים. דר שוסהיים זצ"ל היה מורי ורבי ושנים רבות התכבדתי [עד היום] להיות חברת הנהלת האגודה ולצאת לפרויקטים בתקשורת, בחינוך, בתודעה, וביעוץ רפואי לנשים לפי הנדרש. הרב בורשטיין, שייבדל לחיים ארוכים, הוא בור סיד שאינו מאבד טיפה, ומוסר את הנפש למען הזוגות שמגיעות לפתחו.
ונראה שהתודעה סביב משמעות החתונה והילודה הולכת וצוברת תאוצה מאז מלחמת משיב הרוח. האדם מבין מה עיקר ומה טפל. הוא מתחיל לשאול את עצמו שאלות קיומיות וחפץ בחיים. במיוחד לאחר שנגדעו חיים יהודיים בכזאת אכזריות ובמטרה להשמידנו. פורסם בימים האחרונים שמספר חטיבות שוחררו מהלחימה אחרי שסיימו את תפקידם, כאשר יחידות אחרות תופסות את מקומן. בטקס הסיום של אחד הגדודים, העביר המג"ד דברי פרידה לחייליו המילואימניקים. בסיום דבריו הוא אמר שאחד מלקחי המלחמה הוא שחשוב ללדת הרבה ילדים ולטפח אותם ולחנך אותם, והוא זכה למחיאות כפיים סוערות מחייליו המשתחררים לביתם. ועוד- שמענו לאחרונה שאפילו אלוף בצה"ל רואה בזוגיות ערך חשוב, ומדרבן חיילים רווקים להתחתן. כעתה גם אז. כך עשה גם דוד בן גוריון, כאשר הוא העניק לעמוס חכם את תואר "חתן התנ"ך העולמי". הוא שאל את עמוס אם הוא נשוי, וכשעמוס השיב בשלילה , הוסיף בן גוריון "אתה צריך להתחתן". כאז גם היום. ■
. ■
