אני פוגשת יותר ויותר בנות כאלו, ותמהה לְמה קשורה העלייה הזו בשכיחות התופעה גם בציבור היקר שלנו. הסיפור מסתובב סביב האשליה של ׳שלמות׳ חיצונית ומוחצנת. בכלל, הדור הצעיר היום מחפש שלמות בכל הרבדים, ויש לעיתים לדרוש אותה לשבח ולעיתים לגנאי. כל הורה ומחנך יעידו שהנוער של היום מעמיק יותר בתחומים רבים, מחפש את האמת הפנימית שלו ולא מוותר על תשובות שמתקבלות באוזניו. ובכל זאת, פה מדובר על חיקוי של דפוסים שליליים ומסוכנים.
אני מדברת כמובן על הפרעות האכילה. הפרעות האכילה היותר שכיחות קשורות למיעוט אכילה. התופעה שכיחה והשכיחות ממשיכה לעלות כל הזמן וחוצה אוכלוסיות, ויש גם בנים הסובלים מכך. חלק מההופעות ההתנהגותיות הרבות הן: עיסוק אובססיבי במשקל, בדיאטות רזון, בשליטה באכילה ובמראה החיצוני, ספירת קלוריות או בחינה דקדקנית ואובססיבית של מרכיבי המזון, שקילה יומיומית או מספר פעמים ביום, חוסר נוחות או הימנעות מאוכל ליד אנשים אחרים, ריטואלים וטקסים סביב אכילה והתעסקות במזון, הימנעות מפגישות עם חברים, עיסוק בפעילות גופנית בצורה אובססיבית ועוד.
הסימנים הגופניים האופייניים הם: תנודות ניכרות במשקל הן למעלה והן למטה, תלונות במערכת העיכול, סחרחורת במיוחד במעבר לעמידה, עילפון או אובדן הכרה, תחושה תמידית של קור, ידיים ורגליים קרות או נפיחות ברגליים, עור ושיער יבשים וציפורניים שבירות, חולשת שרירים ועוד.
החזרת המערכת לאיזון היא בעיה קשה ומורכבת, אורכת זמן רב ולעיתים אף אינה מצליחה להגיע לפתרון. הפרעת האכילה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך בהתפתחות בריאה של העצם, ולהביא לאוסטאופורוזיס בגיל צעיר. מדובר על טיפול הורמונלי ארוך טווח בשילוב עם עלייה מכוונת במשקל ושמירה על BMI תקין, לעיתים בשילוב עם טיפול התנהגותי-נפשי. היות והפרעות האכילה בדרך כלל מלוות בנטייה אובססיבית-קומפולסיבית, הערכה עצמית נמוכה, נוקשות, ונטייה לדיכאון – חשוב ביותר לתת את הדעת גם לאיזון הנפשי של הנערה הסובלת.
העולם המערבי מייצר אשליה של יופי מדומה המתבטא ברזון קיצוני. חברות הפרסום מזמינות מחקרים מעמיקים כדי לתהות אחר הפסיכולוגיה של הצרכן, כולל מעקב אחר תנועות עיניו בזמן הצפייה בפרסומות, והן מצליחות למשוך את הציבור לכיוון שלהן. התקשורת מעצבת תודעה שרזה זה יפה, ולעיתים דווקא רזה מאוד…
הצעת חוק מעניינת וחשובה עלתה בזמנו בכנסת בנושא זה בידי ד״ר רחל אדטו, אז חברת כנסת מטעם ׳קדימה׳, וגינקולוגית במקצועה. היא הציעה להגביל את ה-BMI של נערות העוסקות במשחק ובדוגמנות למינימום של 19, על מנת להגן על בריאותן הגופנית והנפשית של נערות רבות. היא ביקשה גם לאסור את השימוש בפוטושופ בעיצוב תמונות של דוגמניות.
הבנת המורכבות העומדת מאחורי תופעה זו יכולה אולי להאיר את עינינו לגבי פעולות מנע מערכתיות למחלה קשה זו, במקום עיסוק בכיבוי שריפות שזו הגישה הרווחת. זה מתחיל בתקשורת שצריכה לייצר דימויי יופי מסוג אחר, וכמובן תלוי בכוכבות עצמן שיהיו בריאות בשר. בעיניי, זה גם יותר נשי. אבל זה כבר עניין של טעם…
