01
ר’ אריה לוין בהר הזיתים
הכותל עדיין סגור למתפללים, כבר יותר מחודש. רק יחידי סגולה זוכים להיכנס, במשורה, למנהרות הכותל, סמוך לקודש הקודשים. הם זוכים לבקש שם מה’ צבאות ברכה לישועה עד לניצחון וחיזוק ללוחמינו הגיבורים, בכל החזיתות.
ליבי עם רבבות המתפללים המנועים מלהגיע לשכיית חמדתנו למרגלות מקום בית מקדשנו.
ואולם אנו, ארזנו את מטלטלינו וטפנו, ועלינו ביראת קודש לעשות את שבת הגדול עם ‘קרן אביה’ במלון שבע הקשתות, במרומי הר הזיתים.
זה היה סופ’’ש מיוחד בסדרת הסופ’’שים והאירועים הרבים שאנו מקיימים בהר הזיתים במשך כמעט ח’’י שנים.
במהלך המלחמה לקחנו על עצמנו לקיים, כמעט מדי חודש, ‘שבתרבות’ מרוממת, שמטרתה היא לחזק ולהתחזק עם המשפחות של גיבורי ישראל – משפחות שכולות, משפחות לוחמים, משפחות של פצועים, משפחות של חטופים ועוד.
גם בשבת הגדול זכינו לחוות סופ’’ש מרגש עם משפחות שכולות, פצועים וחטופים. ואכן, גם השבת הזו, כמו קודמותיה, הייתה מחכימה, טעימה, מחזקת ומדהימה. ואפילו יותר.
02
בימי הניסים, המלחמות והגבורות
רבים תהו איך נוכל לקיים ולהפיק סופ’’ש כה גדול ומורכב בשעה שאזעקות מפלחות תדיר את האוויר.
ההרשמה הייתה ערה ועוררה אצלי התפעלות. נוכחתי לגלות שהעם הזה לא מוכן בשום אופן להיכנע לאיומי האויב, ואיננו רוצה לאבד את מתיקות החיים בגלל גחמותיהם של המחבלים העמלקים.
חיש מהר התמלאו כל החדרים. חלקם באורחים חדשים וחלקם בוותיקי ידידינו. רבים ביקשו להצטרף: משפחות של פצועים בשיקום, משפחות של לוחמים, משפחות שכולות ומשפחות חטופים. השתדלנו לאפשר לכולם להיות חלק במסע המופלא של חיבור לבבות בשבת הגדול.
את הנושא לא היה קשה לבחור. ערב השבת חל בדיוק ב-ט’ בניסן, שהוא יום פטירתו ה-57 של ‘איש צדיק היה’, רב האסירים, רב גיבורי המחתרות ורבם של הרוגי מלכות, ר’ אריה לוין זצ’’ל. הזמנתי אפוא את הרב בנג’י לוין, נכדו של ר’ אריה לוין, לחגוג איתנו שבת הגדול בהר הזיתים, ולהוביל את השבת בסיפורים מרתקים, מגוף ראשון, על הסבא המופלא, העניו ומחבר הלבבות.
הרב בנג’י גדל על ברכיו של הסבא המופלא והוא ממשיך לפעול בדרכו האצילית והמקרבת, בפתיחות לב ובאהבה גדולה לכל אחד מישראל.
כדי להשלים את תמונת הגבורה והניצחון הצטרף אלינו גם תא’’ל עופר וינטר, מח’’ט גבעתי במיל’, שלקח על עצמו משימה לאומית: להגביר אחדות ולחזק את השאיפה לניצחון בעם הנצח. אלו לא קלישאות, זו משימה שכל אחד – מגדול ועד קטן – חייב, כמשימת חייו, לקחת בה עתה חלק. (ועל כך בהמשך…)
ברגע האחרון קיבלתי בשורה משמחת כשהרב מאיר גולדוויכט ורעייתו נעתרו בשמחה להצטרף אלינו.
גם משפחתו היקרה של סא’’ל הרב הראל קצין התגייסה כדרכה בקודש למשימה החשובה. הרב קצין משרת במסירות ביחידה סודית, שעה שרעייתו עושה מילואים כאחות צבאית. את הצד המוזיקלי ואת התפילות המרוממות, מול קודש הקודשים, ניהל ביד אומן ר’ ישראל פרנס האגדי.
למקהלה הצטרף גם נער הפלא, תלמידו של מאסטרו רפי ביטון – עלם החמודות יאיר מן, בעל קול הזמיר.
קרא בתורה ועבר לפני התיבה בשחרית, גיבור ישראל, הרב ישי אנגלמן, שנפצע קשה מאד במלחמה בעזה. הרב ישי נפגע מכדור של צלף. הכדור פגע ברב בריאות ובסרעפת. בבית החולים הכינו אותו לכך שהוא לעולם לא ישוב לדבר. אבל בגבורה בלתי מוסברת הרב שיקם את עצמו, חזר אט אט לדבר, ואף לשיר שירים שכתב בימים שבהם לא יכול היה להוציא הגה מפיו. והשבת, כאמור, עבר לפני התיבה וקרא בתורה. הרב ישי הצטרף לישראל פרנס, ותפילתם ריגשה את מאות האורחים שלנו בשבת הגדול. גדול באמת.
זכינו לארח גם את משפחתו של גיבור ישראל עמיחי שינדלר מכרם שלום, שבגבורתו הציל את משפחתו, ונפצע קשה מאד ממטען שהשליכו מחבלי חמאס על דלת הממ’’ד אותה הגיף בגופו. בענוותנותו, עמיחי איננו מספר את סיפור גבורתו אלא רק מתאר את שאירע סביבו. בקרב עם המחבלים הוא איבד את יד ימין ואת כף יד שמאל. והיה תלוי זמן רב בין מיתה לחיים, בין שמים וארץ.
איש הרובע היהודי, מג’’ד השריון במיל’, גיבור ישראל, סא’’ל במיל’ אסף אילן, סיפר כיצד המשיך לתפקד כמג’’ד בקרב והשתדל בשארית כוחותיו שהגדוד שלו לא יאבד את כח הלחימה. כל זה למרות שנפצע קשה מיריית צלף עמלקי וכמעט איבד את יד ימינו.
המשפחות השכולות סיפרו לקהל המהופנט על מסכת חייהם המופלאה ועל גבורת בניהם האהובים. בנינו. עין לא נותרה יבשה.
לא צריך להכביר מילים על הקולינרייה השבתית העשירה שרק דברי התורה המרוממים של הרבנים האפילו עליה…
פעמיים שלוש התאספנו בנחת במרחב המוגן וניצלנו את הדקות היקרות הללו להעברת חוויות על תפקודו הנפלא של העורף, עם האורחים הרבים. כל זה לקול מנגינת הבומים של היירוטים המוצלחים.
הרב בנג’י לוין סיפר כיצד קיבל ברכה מסבו, הרב אריה לוין, ערב חתונתו. הרב אריה השיא לו עצה טובה: ‘’כשתקבל טלית חדשה מתחת לחופה, הרי תברך ותתעטף בה. באותה שעה תשים לב לא להצליף עם חוטי הציצית בפרצופו של הניצב מאחוריך…’’
הרב בנג’י הרהר בכך: איזו מין ברכה זו? ואז הסביר לעצמו – ‘’כשאדם רוצה לקיים מצווה חשובה הוא צריך קודם לוודא שאינו פוגע על הדרך ברעייתו וגם לא בכל אדם אחר’’…
לייל הסדר ממשמש ובא, ומכונות הדפוס כבר משקשקות, ולכן לא אספיק לצערי לספר לכם על דברי התורה המרוממים של הרב מאיר גולדויכט ושל הרב הראל קצין, שהדריכו אותנו כיצד להיטיב, להרבות ולספר לטף ולעצמנו ביציאת מצרים.
בסיום הסופ”ש, דקות לפני ההבדלה, זכינו לשמוע בתיאור מרגש את דיצה אור שסיפרה כיצד שוחרר בנה, אבינתן, כשבוע לאחר שזכתה להתפלל עליו בהר הזיתים, בשבת של קרן אביה. וזאת לאחר שנתיים שבהן היה כלוא בצינוק כשהוא קשור בשלשלאות, 70 מטר מתחת למעבה האדמה. אין ספק שזו עוד הוכחה שהתפילות בהר הזיתים מטפסות בזריזות דרך קודש הקודשים, ללא מחסומים… ונענות כהרף עין.
מוזמנים לנסות בשמחה את כוח התפילה בהר הזיתים בשבת הבאה של קרן אביה, ביום ירושלים הבעל’’ט.
03
מרחב מוגן
המערכה הנוכחית נגד איראן היא מתחרה רצינית מאוד על תואר המלחמה החד-צדדית ביותר בהיסטוריה המודרנית, ועדיין – יש מי שמנסים בכוח להפוך את המציאות וליצור תחושה כאילו ישראל וארה”ב מפסידות ואיראן מנצחת.
מעט נתונים לפני שנמשיך: כבר כ-10,000 גיחות תקיפה, מבלי שאיבדנו אפילו מטוס אחד מאש נ”מ איראנית – נתון חסר תקדים בהיסטוריה של המלחמות. רוב ההנהגה הבכירה ביותר של איראן – הן הצבאית והן המדינית – חוסלה ; הצי האיראני חוסל וכך גם חיל האוויר (שמלכתחילה היה חלש מאוד);
כמות שיגורי הטילים עומדת על מעט יותר מ-10% מהתוכנית האיראנית המקורית, וכמות שיגורי הכטב”מים נמוכה אפילו יותר; התעשיות הצבאיות של איראן הושמדו ברובן הגדול – כ-75% על פי ההערכות; אנשי המשטר מתחבאים בבונקרים, ואנשי הביטחון הזוטרים חוששים להסתובב ברחובות טהרן ומתחבאים במנהרות. אלפי אנשי משמרות המהפכה והבסיג’ חוסלו, שרידי תוכנית הגרעין האיראני הותקפו גם הם, מאמצי השיקום סוכלו ברובם והתוכנית הוסגה לאחור עוד יותר.
בשורה התחתונה: בתוך פחות מחודש, איראן, מדינה של כ-90 מיליון בני אדם, שונמכה ממעמד של מעצמה אזורית שהטילה את אימתה על שכנותיה ועל העולם במשך עשרות שנים, למעמד של שק האגרוף האזורי – מדינה חלשה ונחשלת שהשלטון בה נאבק בקושי רב כדי לשרוד. בעקבות המלחמה היא אף חווה בידוד מדיני חסר תקדים, ואיבדה כמעט את כל בעלות בריתה.
בתקופה הזו הצליחה מדינת הענק הזו לגרום לשתי המדינות שתקפו אותה, ישראל וארה”ב, עשרות בודדות של הרוגים (בישראל המספר חצה לאחרונה את ה-20, פחות מאשר ב”עם כלביא” שהיה מבצע קצר בהרבה), ולגרום נזק לרכוש שממדיו קטנים עשרות מונים מהתחזיות האופטימיות ביותר.
ועדיין יש אנשים שמשדרים דכדוך. יאוש. תבהלה. תבוסתנות. ואומר את זה גם אם לא נעים לשמוע, כי זו האמת: כל זה מגיע כמעט באופן בלעדי מצד אחד במפה הפוליטית, מהשמאל.
אנשים שמתיימרים להיות “פרשנים בטחוניים” (אני כבר לא רוצה להזכיר שוב את השם הקבוע) החלו לברבר אחרי שבועיים(!) על “דשדוש”, “כישלון” וכיוצא בזה. חלקים גדולים בתקשורת מגויסים כמעט כמו בשליחות דתית למשימה של זריעת יאוש בעם. הם מעצימים כל פגיעה לממדים של אסון לאומי ומתדלקים את כוח העמידה של האויב כשהם גורמים לו להבין שכל שעליו לעשות הוא להחזיק מעמד.
איראן של היום משולה למתאגרף שמוטל על הקרשים, צלעותיו שבורות ופניו מרוסקות, אך הוא יודע שאם רק יצליח לשרוט את הזרת של יריבו – יהיה בצד השני מי שידאג להציג אותו כמנצח.
חלק קטן אך רעשני מאוד מהציבור, קורס מנטלית אל מול מלחמה, שעם כל הקושי בה – היא מתנהלת בתנאי דה-לוקס. אני לא רוצה להזכיר את מה שכבר כתבו לפני על הציבור הבריטי בתקופת הבליץ הגרמני, או לדבר על החוסן המנטלי של העם האוקראיני ממש בתקופה הנוכחית.
אציין רק שאנחנו, בניגוד אליהם, נהנים ממערכת ההגנה האווירית הטובה בעולם (כן, זו לא הגזמה) עם אחוזי יירוט שגובלים במדע בדיוני; ממערכת התראה מהמשוכללות בעולם; רבים באוכלוסייה הישראלית זוכים ללוקסוס הנדיר, שכמעט אין לו מקבילה בעולם, של מרחב מוגן בתוך הבית, או למצער – מקלט ציבורי בתוך הבניין.
נכון, לא נעים לרוץ בלילה למקלט או להיכנס לממ”ד – גם ביום זה לא כיף – אבל אנחנו בעיצומה של מערכה היסטורית שתשפר דרמטית את מצב הביטחון שלנו, אולי לתמיד. טיפה בגרות, קצת כושר עמידה, ממש לא הרבה – אלה לא דרישות מוגזמות במצב הזה.
למרות זאת, יש במדינת ישראל קבוצה פוליטית – לחלוטין לא כל השמאל, אבל חלק לא מבוטל ממנו – שבפועל אינה מוכנה להילחם על זכותנו לחיות כאן, אפילו לא ב”מלחמות בתנאי דה-לוקס”. האנשים הללו דורשים ניצחון מוחלט ומיידי בכל החזיתות במקביל, בלי אבדות, בלי נזק ובלי שהאויב יצליח לירות לעברנו – לא פחות. כל דבר אחר הם מגדירים כ”כישלון”. זו גישה ילדותית, שלא לומר אינפנטילית.
למרבה האבסורד אלה הם בדיוק אותם אנשים שתקפו וממשיכים לתקוף עד היום את נתניהו על כך שלא יצא למלחמת מנע נגד חמאס, לאחר מכן דרשו ממנו להיכנע לחמאס כשיצא למלחמת מגן, ותוקפים אותו עכשיו כשיצא למלחמת מנע נגד איראן. אין היגיון, אין לוגיקה – רק בכי, נהי ופוזיציה פוליטית שמזהמת כל ניסיון לחשוב בהיגיון.
החדשות הטובות הן שהאנשים הללו הם מיעוט בעם, גם אם הנוכחות שלהם בתקשורת והרעש שהם מייצרים ברשתות בלתי פרופורציונליים לגודלם האמיתי. ישראל וארה”ב נמצאות בעיצומו של ניצחון היסטורי שמשנה את פניו של המזרח התיכון, ושם בכי או נהי לא יוכלו לשנות את העובדה הזו.
(תודה לתמיר מורג שהביא את הדברים הנכוחים הנ’’ל)
04
ניצחון בסלון
בעוד כשלושה שבועות, בערב יום העצמאות ה-ע’’ח של מדינת ישראל, יחול יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה – יום בו עם ישראל כולו מתאחד סביב זכרם של הנופלים.
כאמור, בשבת האחרונה אירחנו את תא”ל במיל’ עופר וינטר שסיפר לכולנו על מיזם “ניצחון בסלון”, שהוא אחד מיוזמיו וממוביליו.
“ניצחון בסלון” הוא מיזם ישראלי-ציוני-ערכי ששותפים בו ארגונים רבים. מטרתו היא לאחד את הציבור סביב סיפור חייהם של הנופלים, להעלות על נס את הערכים שעל פיהם פעלו ולשתף את סיפורי גבורתם, לצד סיפורי קרב בשבע חזיתות וגם בעורף. מיזם זה יתקיים בערב יום הזיכרון ויאפשר לכל אחד מאיתנו לארח, להתארח, להקשיב, לחזק ולהתחזק, תוך העלאת זיכרון הגבורה הישראלית, ולהתחבר לרוח השאיפה הגדולה של הלוחמים לניצחון ולביטחון מלא של עם ישראל, בארץ ישראל ובעולם כולו.
כחלק מהמיזם, ייערכו בערב יום הזיכרון מפגשים בסלון של כל מי שחפץ לקחת חלק בחיזוק הרוח ובחיזוק משפחות הגבורה.
עם ישראל יפתח את דלתות ביתו למפגשים, בהם נוכל כולנו לשמוע ממקור ראשון סיפורים אישיים של לוחמים, פצועים, חטופים ומשפחתיהם. את הסיפורים יספרו קרובי משפחה, חברים, מפקדים או חברים לצוות – ואנשי כוחות הביטחון שמבקשים לשתף את סיפורם האישי או את סיפור הגבורה של אחד הגיבורים שנהרגו על קידוש השם במלחמת הגבורה.
אומרים שה’ לוקח רק את ‘הטובים’… ואני טוען שכולם גיבורים, אלא שבשל ענוותנות הגדולה, הגבורה איננה מתגלה עד אשר הם מסתלקים מאיתנו. גיבורים נסתרים אלו, שמתגלים לצערי רק לאחר שמסרו נפשם עבורנו, משאירים אחריהם מסכת של ערכים ואמונה גדולה, שהובילו אותם להיות נושא להערצה, ללימוד ולחיקוי.
בערב זה נביא לקדמת הבמה את רוח הניצחון של החללים, של הלוחמים, של הפצועים ושל כל הגיבורים בעם, ובכך נגביר את האחדות בינינו ואת השאיפה להמשיך את דרכם הגדולה של האהובים שלנו.
למעוניינים לארח את המיזם או לספר סיפור גבורה:
info@nitzachonbasalon.co.il
***
שבת שלום של המשך הלחימה בכל החזיתות, עד לניצחון מוחלט, בע’’ה, ועד להפלת שלטון הטרור של תלמידי הנאצים – בלבנון, באיראן, בתימן, בסוריה, בעזה ובעיראק. ללא נפגעים בצידנו. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
