זוגיות

מה זו אהבה?
שאלה:
האם אפשר לאהוב בלי להתאהב?
תשובה:
הרבה אנשים נבוכים בקשר למושג "אהבה", לפני החתונה וגם לאחריה. הם מדברים על "אהבה" למרות שלמעשה הם מתבלבלים ומתכוונים בעצם ל"הִתְאַהֲבוּת". אבל ההבדל בין אהבה להתאהבות – לא פחות מתהומי.
התאהבות
בתקופת ההתאהבות, אדם חוֹוֶה סוג של סערת נפש, לא מפסיק לחשוב על הצד השני, חש פרפרים בבטן ואָחוּז טלטלה רגשית נעימה ועוצמתית. ההתאהבות מצטלמת טוב: יש בה אקשן, תהפוכות, עליות וירידות מטורפות, בכי תמרורים וצחוקים מתגלגלים. מובן אם כן למה רוב העולם מדבר, שר, מצלם, מסריט, כותב ומשבח דווקא את ההתאהבות.
בעצם, מוחו של המתאהב מִשְׁתַּכֵּר מקוקטייל נפיץ של הורמונים וכימיקלים בעלי שמות אקזוטיים כגון דופמין, אוקסיטוצין, סרוטונין וקורטיזול – חומרים שמעצימים את העונג, את המשיכה ואת האמון הבין-אישי. יש הטוענים שמוחו של המִתְאָהֵב דומה מאוד למוחו של מי שצורך מנת קוקאין.
אבל כמו האפקט של כל סם, ההתאהבות מתפוגגת יחסית מהר. היא בסה"כ רגע נחמד (מאוד) בחיי הזוגיות שלא אמור להישאר לעד.
אהבה
האהבה היא סיפור אחר עם מנגינה שונה וקצב איטי יותר. בלי צלצולים ופעמונים, בלי מייק-אפ, בלי פוטושופ ובלי הרבה רעש. אדם אוהב הוא בעיקר אדם שנותן: הוא מעניק תשומת לב והערכה, אמון ובטחון, מקום וכבוד. הוא פחות עסוק בעצמו, ויותר מכוון לבן או לבת הזוג. האוהב חושב בעיקר על השני, רוצה בטובתו, רוצה ומצפה שהוא יממש את הכוחות הטמונים בו.
אהבה אינה רגש פשוט, היא סוג של הוויה כוללת המאפשרת קיום לשני – על יתרונותיו וחסרונותיו. בארמית, אהבה היא 'רחימו', מלשון "רחם", כמו הרֶחֶם המעניק מרחב לעוּבָּר ולחיים עצמם.
לרוב, האהבה לא באה במהרה: הרבה זוגות נשואים מדווחים שהם התחילו לאהוב האחד את השני באמת רק אחרי עשור של חיים משותפים. אבל היא כמו יין טוב שהולך ומשתבח עם השנים.
לאור האמור, ניתן להסיק שתי מסקנות יסודיות ומתבקשות בקשר לשאלה הנ"ל:
אם נעלמו הפרפרים בבטן ופעמוני ההתאהבות נָדָמּוּ, לא אבדה (בהכרח) תקוותנו לאהבה. זהו שלב טבעי לחלוטין. יכול להיות שהתאהבות מְפַנָּה את מקומה לאהבה אמיתית שצומחת לה לאיטה, בשקט ובשלווה, מבפנים, ומבקשת שיעניקו לה את המרחב המגיע לה.
לא תמיד חייבים להרגיש התאהבות לפני החתונה. הרבה זוגות עברו דרכה אבל יש גם כאלה שלא. יתכן שאתם והזוגיות שלכם פשוט בנויים אחרת, אולי בשלים, מודעים ובוגרים יותר. אסור להשוות. גם חיבור רגוע ופחות 'רומנטי' יכול להתפתח עם הזמן לאהבה עמוקה.
לא חייבים לחיות את החיים שלנו על פי הכללים הנהוגים בעיר 'הקודש' הוליווד. בעולם האמיתי – לפעמים אפשר לאהוב מבלי להיות "מאוהבים"…
האם יש רק אחד?
שאלה:
האם יש רק בן אדם אחד בעולם שמתאים לי?
תשובה:
הרבה אנשים גדלו על האמירה המפורסמת "ארבעים יום קודם יצירת הוולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני" (סוטה ב, א). עוד יותר אנשים ראו סרטים, קראו ספרים ושמעו סיפורים על ה-אחד או ה-אחת, בן הזוג המיתולוגי היחיד שעשוי להתאים להם 'באמת באמת'. לפי גישה זו, לכל אדם קיים "זיווג מן השמיים" אחד, יחיד ומיוחד, ואין בלתו/ה.
אז זהו שלא. ברוב המקרים, האגדה הנ"ל פועלת, לפחות בימינו, לרעתם של המאמינים בה בצורה עיוורת ופשטנית. מי שמאמין שיש רק אדם אחד בעולם שמתאים לו/ה, מפחית את סיכויו להינשא אי פעם.
כנגד תפיסה זו, יתכן מאוד שרוב בני האדם מסוגלים להתחתן, היפותטית כמובן, עם יותר מבן אדם אחד. קיימת יותר מאופציה אחת בלבד לחתונה. זה אולי נשמע קצת פחות רומנטי וזה קשה טיפה לעיכול – אבל תכל'ס, זה נכון וזה עובד.
שני מרכיבים בזוגיות
אכן, בזוגיות ישנם שני מרכיבים שקובעים את מידת ההצלחה:
מצד אחד, ההתאמה הטבעית. זוהי סוג של כימיה בין אנשים שמרגישים בנוח ביחד, מבלי להתאמץ בכלל. ניתן לקרוא לזרימה הנעימה הזו "מציאת חן". היא לא מובנת מאליה ולא ניתנת להסבר מובהק. לא תמיד מבינים איך הדבר נוצר, אבל יש חיבור ברור ופשוט.
מצד שני, יש את "העבודה". המאמץ ששני אנשים חייבים להשקיע כדי לגשר על הפערים הטבעיים הקיימים ביניהם. אין כאן זרימה אלא מאמץ. החיבור הזה אינו 'מוּלָד' אלא 'נִרְכָּשׁ'. זה המקום בו אנחנו מוותרים על האגו שלנו למען השני, מחליקים, מעגלים פינות ובקיצור: עובדים (לפעמים קשה) למען הקשר ובן/בת הזוג.
כל זוגיות (ובכלל, כל מערכת יחסים) מורכבת משני המרכיבים האלה.
"100% טבעי וזורם" – קיים רק בסרטים או בחלומות. "100% עבודה" – קיים רק בחתונות המאולצות של פעם ושב"ה אבדו מהעולם. לכן כל זוג 'נורמלי' מורכב מ"גם וגם": לפעמים יש המון חן טבעי ונדרשת מעט עבודה. ולפעמים יש יותר מאמץ ופחות חיבור טבעי.
מה עדיף?
בתור מטפל זוגי שפגש לא מעט זוגות ב"ה, אני מרשה לעצמי להעיד ולומר בפשטות: אין קונפיגורציה מועדפת לטווח הארוך. פגשתי זוגות שמאוד זרמו בהתחלה ושהחן נעלם כלעומת שבא אחרי זמן מה. לצערי מה שהתחיל במציאת חן טבעית והדדית הסתיים על מדרגות הרבנות ל"ע. מנגד, הכרתי זוגות שהתחילו מאילוץ מסוים אבל עבדו קשה עד שהפכו לצמד חמד מאושר ומעורר השראה.
בבואנו לבחור בן או בת זוג, חשוב לזכור שישנן כמה אופציות לנישואים ולא אחת בלבד. כמה אנשים מסוגלים להתאים ואפשר ליצור איתם זוגיות בריאה. תובנה זו עשויה לשחרר אותנו מחיפוש מתיש אחר בן או בת זוג מושלם, 'ממש מן השמים' וזה יכול לאפשר בחירה יותר נבונה, פשוטה ונכונה. לא חייבים לרדוף אחרי האחת והיחידה כדי להתחתן. מספיק אחת שמתאימה. ע"י עבודה ומאמץ מכוון, כמעט תמיד ניתן לגשר על כל הפערים וליצור זוגיות שמחה וזורמת. ואז מגלים שבעצם, השני הוא באמת האחד.