01
בהפסקת האש מהמלחמה עם איראן, חזרנו הביתה. חודש וחצי שהינו במלונות בירושלים, לא היה חסר לנו כלום. לא ניקיתי – לא ניקיון רגיל ולא ניקיון של פסח, לא בישלתי ולא כיבסתי.
הפעם ידענו מראש שברגע שתהיה האזעקה הראשונה, נארוז את הבית ונצא. לא ידענו מתי או לאן, אבל ידענו שזה יגיע, והידיעה מראש עזרה לנו להתכונן לארוע. החלטנו שמשתדלים להנות מהמגורים החדשים בירושלים, ומהחופש. והיה בסדר גמור, למרות שפסח היה פחות חגיגי.
לא הרגשתי את ישיבת החורין, אחרי ימי ניקיון מוגזמים, בבית מצוחצח מעשה ידיי, ולא ניסינו את כל מתכוני פסח המעניינים שממש יצאו השנה, ואפילו לא אכלנו מצה עם שוקולד.
רציתי, כמו בבית, להכניס כביסה למכונה ואחרי כמה שעות, כולל ייבוש – הבגד יחזור לתפקד, ולא יחזור אחרי יומיים -שלושה. אבל מסתדרים גם ככה.
ובכל זאת החלטנו שזוכרים את התקופה כטובה, כי בסוף בסוף, מי יכולה על העיר היפה בתבל?
וביום שחזרנו הביתה, קצת בהפתעה, הגענו היישר לשבת, וקניות, וארגון הבית ובישולים וכביסה, ופתאום בבת אחת מלא עבודה.
ועדיין כל כך שמחנו לחזור הביתה, ונראה לי שקצת קצת הבנתי למה יהודי בגלות, לא משנה כמה הגלות תהיה מפנקת, כמה בגלות יהיה קל יותר או כמה כסף יזרום שם, בסוף רק בארץ ישראל הוא יכול להרגיש בארץ, גם אם זה דורש יותר עבודה, יותר מאמץ ואפילו יותר כאב. הבית על כל המטלות עדיף בסוף על כל העינוגים בחוץ.
02
בשבוע שעבר שופטי בג"ץ החליטו משום מה שיש להם סמכות להחליף את העם ולדון בבחירה שלו – ובמילים אחרות, בפיטורי איתמר כשר לביטחון לאומי, כי הם לא מסכימים פוליטית עם המדיניות שלו.
כמובן שעצם קיום הדיון הוא טרלול אחד גדול וחוסר יושרה קיצוני של שופטי בג"ץ, ועדיין, לאחר מעשה, הדיון הזה קצת שימח אותי. הוא שימח אותי כי נראה שסוף סוף שופטי בית המשפט העליון יצאו ממגדל השן ונפגשו עם העם. לפעמים נראה שהשופטים כל כך מנותקים, שהם באמת עוד חושבים שאנשי הימין הם אותם אנשי עבר – ממלכתיים, נותנים לרמוס אותם בשקט ובכניעה, מברכים בשם ובמלכות כל פסיקה שסופה גזר דין מוות על חיילים ואזרחים. ופתאום במשפט לא סביר באופן קיצוני שהם קבעו, התגלה להם שהימין היום אחר: חזק, דורש צדק, לא מוכן להרכין ראש מפני כל גחמה מרושעת של השמאל הקיצוני ושלוחותיו ואפילו חצוף, כל כך חצוף שנשיא בית המשפט (מטעם עצמו) נזכר ביהדות וציטט שלפני הגאולה החוצפה תשגה.
אני לא חששתי ממשבר חוקתי, כי בתוך עמי אני חיה, והימין היום עוצמתי הרבה יותר מבעבר, אבל אם המציאות הידועה הזאת, עברה דרך דיון אחד של 9 שעות, דיינו.
03
כן, לאיתמר יש מדיניות ברורה, ותמשיך להיות לו כזאת, כי אם נעשה היכרות זריזה בין שופטי בית המשפט העליון לבין הדמוקרטיה – אולי הם יתפלאו לדעת שבדמוקרטיה העם בוחר את נציגיו, ותשעה שופטים, אפילו חכמים בעיני עצמם, לא יכולים להחליף את העם. ככה פשוט.
על היועמ"שית העבריינית, המטורללת, הבינונית ורודפת את ממשלת הימין גם במחיר של הפקרת דם, אני כבר לא מדברת. לפני דמוקרטיה היא צריכה היכרות עם אנושיות וחוק בסיסי. ■
