דבורת הדבש המוכרת היא אחד מבעלי החיים המעניינים ביותר שקיימים בטבע. אורח החיים השיתופי המשוכלל שלה מדהים יותר ויותר ככל שמכירים אותו יותר, ועד היום נעשים אלפי מחקרים כדי לגלות את כל הפלאים הקיימים בחיי הדבורה. שיתוף הפעולה של חברות נחיל הדבורים מתחיל בבניית הקן ויצירת חלות הדבש בתוכו ויש חלוקת תפקידים מדויקת הכוללת את האופן של גידול הדור הבא.
הקהילתיות מתבטאת גם באופן שבו הן נאבקות עם אויב אמתי או דמיוני שמאיים על ביתן. כאשר מתקרב ׳אויב׳ לקן הדבורים בטבע, הדבורים ששומרות על הקן מבחוץ מזעיקות עזרה על ידי נפנוף מיוחד בכנפיים שגורם לתזוזת אוויר, אותו מזהות הדבורים האחרות כאזעקת חירום. וכך, פתאום יוצאות מהקן מאות או אלפי דבורים שמתקיפות את מקור הסכנה ועוקצות אותו בכל חלקי גופו, וזה מאוד לא נעים.
כולם יודעים שדבורי הדבש ׳מוסרות את נפשן׳ בכל עקיצה – העקיצה שלהן היא חד-פעמית מפני שבדרך כלל העוקץ נשאר תקוע במקום שבו נתקע והוא נקרע מהגוף תוך כדי גרימת נזק בלתי הפיך, שמביא בסופו של דבר למותה של הדבורה העוקצת. בוודאי שלא מדובר במסירות נפש מבחירה, הכול מבוסס על טבע ואינסטינקטים, ובכל זאת כאשר מתבוננים על שילוב הנחיל והקן כמכלול מכוון מטרה עם איגוד כוחות בצורה מיטבית – זה מרשים.
מה אנחנו יכולים ללמוד מהדבורה ומהקהילתיות הדבורתית?
אנחנו כאן כולנו כמו בכוורת דבורים ענקית, אלא שחלוקת העבודה בה אינה מתבצעת בה באופן אוטומטי, אינסטינקטיבי ולכן צריך לבחור בשיתוף פעולה. כאשר מתאחדים סביב ערכים משותפים, כאשר קיימת אכיפה יעילה והגונה, כאשר זרועות השלטון השונות עובדות בשיתוף פעולה – אפשר להגיע לכך שהעם והארץ ייראו לצופה מבחוץ ככוורת דבורים רוחשת ופעילה ומפיקה דבש. לקראת תקופת הבחירות אנחנו זקוקים יותר מתמיד לשילוב ידיים, לאיחוד כל הכוחות של אוהבי התורה והארץ, וגם לענווה ולביטול אל מול היעדים העומדים לפנינו. בעזרת ה' כך נעשה וגם נצליח, ונפיק דבש מתוק מנופת צופים.
