אז אנחנו פה כדי להרגיע. אנחנו לא אומרים שזה לא יקרה, מי יודע, אבל אנחנו כן יכולים להרגיע ולהגיד שזה לא כל כך קשה להיטמע בין דתיים. אז רגע לפני הקמת המדינה הדתית/קיצונית/משיחית הראשונה, הכנו לכם את המדריך המלא להיטמעות בציבור הדתי.
בנים: קוד לבוש
בלבוש בנים הכלל פשוט: מותר להוציא כסף רק על נעליים או על מעיל. כל שאר פריטי הלבוש צריכים להיות כאלו שהשגתם בחינם או בזול מאוד. נעבור מלמעלה למטה:
כיפה
אל תקנו כיפה בדוכן בקניון. זה צועק מקילומטרים. הדרך הנכונה להשיג כיפה שתיראה אמינה היא לבקש מאולפניסטית לסרוג לכם אחת. אפשר כמובן לשלם להן על כך, אבל הדרך הנכונה לעשות זאת היא להרוויח את הכיפה על ידי ליווי מתמשך שלה הביתה אחרי פעולות ערב שבת. כמובן שייתכן שבסוף תגלו שהיא לא יודעת לסרוג ועבדתם לחינם (רננה משבט דביר אנחנו מתכוונים אלייך ולא שכחנו לרגע).
אם אין לכם סבלנות – קנו כיפה (עם דוגמאות על כל הכיפה, לא רק בשוליים!), לכלכו אותה בקצת אבק, פרמו לה את הקצוות, גהצו אותה ורק אז הניחו אותה על הראש. אל תנסו משחקים של קדימה או בצד, אנחנו נזהה שמדובר בניסיון כושל. לכו בטוח ושימו באמצע.
תספורת
מספר 2 במכונה. אם אתם ממש ממש מגניבים ומיוחדים אז 3 למעלה ו-2 למטה.
חולצה
אם אתם באמת רוצים להיראות כמו דתיים אז תלבשו רק חולצה מודפסת, כזאת שמקבלים בסוף מסלול. אם יש לכם חולצה של סיירת כלשהי – לגיטימי ללכת איתה גם בכיתה ט.
מכנס
דגמ״ח של אורגנזה או בלו שארק. לא להוציא יותר מ-50₪. צאו מקסטרו מה נראה לכם שאתם עושים.
נעליים
סנדלי שורש מהדגם הפשוט או בלנדסטון 561. לא משנה אם זה חורף או קיץ, שניהם הולכים תמיד.
בנות: קוד לבוש
טוב, לחילוניות קצת יותר קשה כי לבוש בנות הוא יותר מסובך. באופן כללי – תתחילו מבגד שאתן אוהבות. לבשו אותו ואז שימו לב מה הוא לא מכסה. גב תחתון? הוסיפו חולצת בסיס. מרפק? הוסיפו שרוולון או ג'קט. המשיכו בדרך זו עד שכל מה שצריך מכוסה ויש עליכן לפחות ארבע שכבות. לחילופין אפשר לקחת חולצה מודפסת (ר' ערך) ולסגור את הפינה.
כיסוי ראש
לא. פשוט תגידו שאתן רווקות. אתן לא רוצות להיכנס לפינה הזאת, הכיסוי שלכם יישרף תוך שניה. סיפור הכיסוי כמובן.
דפוסי התנהגות
דיבור מגניב ושקט. הרבה 'אחי' בכל משפט.
אם אתם באירוע שרוקדים בו (זה הזמן לציין שתצטרכו השנה להגיע לריקודגלים) – חפשו מעגל שעל החולצות שלו כתוב 'הר עציון'. אתם לא רוצים להיקלע בטעות למעגל של מכינה.
בהמשך לסעיף הקודם – ככל שדתיים יותר מזיעים, כך הם יותר רוצים לצרף אתכם למעגל לידם. נא להיזהר ולהתרחק.
אם מישהו אומר לכם 'מנחה?' – אין צורך להילחץ. הוא רוצה בטובתכם. פשוט תגידו 'כבר התפללתי'. תסמכו עלינו בעניין הזה.
אם מישהו שואל אתכם באיזה שבט אתם, תנפיצו מילה בעלת משמעות כמו 'חזון' או 'התיישבות'. אם הוא אומר לכם 'אין שבט כזה' – אל תאבדו קור רוח. פשוט תגידו 'אני באריאל', תנועת הנוער שגם החניכים שלה לא יודעים את שמות השבטים שלה.
אם מישהו טוען שעשיתם משהו לא נכון הלכתית תגידו ״אני תימני/ה״. זה יסגור לכם את הפינה. אם מקשים עליכם ואומרים ״אבל הרב X אומר שאסור״ תגידו ״מבחינתי הוא לא רב״. יש סיכוי גבוה שתחטפו מכות, אבל לפחות הרווחתם דבר אחד: אף אחד לא יטיל ספק בכך שאתם דתיים.
שפת הדתיים
פויקה – ככה אנחנו אומרים 'אוכל'
מאיפה את/ה? – איזה דתיים משותפים אנחנו מכירים?
שלום – את רוצה לצאת איתי?
צדיק/ה – אני רוצה לסנג'ר אותך
איפה אתם שבת? רוצים לבוא לארוחה/ יש מצב לקבל את הדירה שלכם?
ערב שבת – שישי בערב
