החלום הוא אחד מפלאי הטבע. האדם ישן, לכאורה כל חושיו כבויים, אבל כוח הדמיון, כוח המחשבה, ואולי אף הקשר לעולמות העליונים, גילויים מעולם הנשמות, נמצאים בפעילות מלאה או חלקית. המח הופך להיות תסריטאי שממציא סיפורים שעולים על כל דמיון אפשרי במציאות. האם החלום הוא סתם בליל של מחשבות בושריות, לא מעובדות – או שיש משהו מעבר לכך?
אין היום הסבר מדעי מקובל על דרכי יצירת החלומות, על מהותם ועל תפקידם. ידוע היום שישנם שלבים שונים במהלך השינה, ושהחלומות נחווים בשלב ׳ריצוד העיניים המהיר׳ – REM Sleep. רוב החלומות נשכחים סמוך ליקיצה, ורק אם התעורר האדם באמצע שלב שינה זה הוא יזכור את חלומו, לפחות למשך זמן קצר. מוסכם על הכול שישנם חלומות משמעותיים וצודקים וחלומות חסרי שחר, חלומות נבואיים וחלומות שווא, חלומות המגלים את נבכי הנפש וחלומות שאינן אלא הצצה אל אירועים שנחוו בעבר .בחלומות רבים מובעים סמלים אוניברסליים; למשל – נשים הרות בכל העולם חולמות על איבוד שיניהן.
חוקרים מאוניברסיטת טקסס חקרו את התנועה והדיבור בזמן חלום על ידי חיבור אלקטרודות ממכשיר EMG לגפיים. הם הראו תנועות שהיו בחלום, כמו הליכה, הרמת חפצים, לחיצת ידיים וכדומה, והציגו אותן בדימות ממוחשבת. נפתח פתח לקריאת המח שלנו. מהצד השני קיימות שיטות לתרגל חלימה מודעת, להכניס למודעת את העובדה שאתה נמצא בתוך חלום. החולם לומד לשלוט על הבעות הפנים ותנועות העיניים במענה לקול, אורות מהבהבים או מגע. במחקר שנעשה כדי לבדוק אם אפשר לתקשר עם אדם בזמן חלום, הנחקרים הצליחו לענות על שאלות של ״כן ״לא״, והיו שאף הצליחו לתקשר עם החוקרים בזמן החלום באמצעות האופן בו התאמנו – הבעות פנים ותנועות עיניים. יש דרך להתאמן בחלימה מודעת ועל ידי כך לשלוט בפעולותינו בזמן חלום. במהלך היום, למשל, עושים ״בדיקת מציאות״, בדיקת זמן – לבדוק מה השעה ולאחר כמה שניות להסתכל שוב על השעון. וכך הלאה. יתכן שבהמשך לימוד כזה בעלי יוכל להתחרות עם התסריטאי שבראשו ולשכלל את שלל חלומותיו.
לגבי חלום נבואי ממש נאמר ש׳אין חלום ללא דברים בטלים׳. היו פוסקים שכתבו שחלום המזהיר על סכנה יש לחשוש לו, אבל הרוב מכריע שלא. מקובל שמי שחלם חלום וקם כאשר נפשו עגומה עליו כדאי שיקיים ׳הטבת חלום׳, סידרת פסוקים ואמירות בסדר מסוים. כמה גדולים בישראל סמכו במשך הדורות על חלומות שפתרו עבורם שאלות בהלכה (׳שאלת חלום׳). מפורסם המקרה של אחד מבעלי התוספות בצרפת, שנהג באופן קבוע ללכת לישון עם ספיקות בהלכה, ולחלום חלומות שפתרו לו את הספיקות האלו. כך למשל הסתפק פעם לגבי כשרות של דג מסוים, ובחלום הלילה הראו לו את עצמו אוכל שרצים , ובכך הוכרע הספק: אבל רבים אמרו ש׳דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים׳.
אנחנו מכירים את חלום סולם יעקב המפורסם מפעים ומלא המשמעות הנצחית. לחלומות של יוסף יש משמעות. ויעקב ויוסף ואחיו מבינים שהחלומות האלו מבטאים משהו. יתרה מכך- הצורך של יוסף לספר אותם פעם אחר פעם בוודאי שמבטא משהו. אבל כל אחד פירש אחרת את החלומות. יוסף הבין שהחלומות האלו מצווים עליו לעשות מעשה, אך הוא לא ידע איך; האחים ראו בכך התנשאות של יוסף שהיא מסוכנת מאוד לחוזקו ועמידתו של בית יעקב; ואילו יעקב ׳שמר את הדבר׳, הוא ידע שיש פה נבואה אמתית, אך לא ידע הטוב הוא אם רע, האם לדרוש אותו לשבח או לגנאי, ובספק זה נותר עד שהתגשם החלום מול עיניו אחרי ירידתו למצרים.
גם לנו יש חלומות. חלומות בהקיץ, אלה הן תקוות. אחת מיחידות צה״ל המובחרות בחרה בסיסמה ׳המעז – מנצח׳. הסיסמה הזו היא סיסמה לחיים של כל אחד מאתנו. צריך להעז ולנסות להגשים את חלומותינו, אחרי שנבחן ביסודיות איזה חלומות ראויים להתקיים ואת איזה מהם יש לשלח אל תהומות הנשייה. מותר לנו לחלום על סיום המערכה, על ניצחון, על שובם של החטופים ושל החיילים בשלום, על רפואה שלמה לפצועים, על המשך האחדות הנפלאה בעם ישראל, על הניסים והנפלאות על אורו של משיח שיבקע. בקרוב ממש. ■
