המשנה במסכת ראש השנה אומרת: "'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל' וגו'. וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְגַּבְּרִים; וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין" (ראש השנה ג, ח).
בקריאה ראשונה קשה להבין את הקשר בין השאלה של חז"ל לתשובה. מה מקומן של ידי משה במלחמה בעמלק?
האם הידיים השפיעו על ישראל להתגבר או ליפול במלחמה?
האם התכוונו חכמינו בתשובתם לומר שהידיים של משה לא חיזקו את ישראל במלחמתם אלא הכול תלוי בשעבוד ליבם של ישראל לאביהם שבשמיים? פשט הפסוק הוא שידי משה היו גורם מרכזי לניצחון. אם כן, מה הפירוש האמיתי? הידיים הן העיקר או ישראל?
ה'שפת אמת' על פרשת זכור כותב ביאור נפלא המתאים מאוד גם לבחירות שעברנו השבוע. אומר האדמו"ר מגור שכאשר ישראל מסתכלים כלפי מעלה, אל אביהם שבשמיים, הידיים, כלומר ידי המנהיגים, מתגברות, ואם לאו, חלילה, הרי שהידיים של מנהיגינו "הָיוּ נוֹפְלִין". לפי זה מתהפכת ההבנה ומתברר שהידיים של המנהיגים הן שמתגברות או חלילה נופלות, והכול תלוי במדרגתם של ישראל!
"כי משה רבינו, למרות שהוא היה המושיע לבני ישראל [לא הוא הגורם לישועה], אלא הכל תלוי בעם ישראל, כי כל נשיאי ומנהיגי ישראל, בכוחם של בני ישראל, הם נישאים […] כאשר ירים משה ידו, זה סימן ש'גָבַר יִשְׂרָאֵל', שבזכות ישראל הרים משה את ידיו".
אנחנו אחרי מערכת בחירות השלישית. עם ישראל מחפש מנהיגים חדשים אשר יקבלו ממנו את הכוח לעמוד מול העמלקים שסביבנו, ולהבדיל, להתמודד עם האתגרים הפנימיים בהצלחה בע"ה. יש בידי העם לתת כוח למנהיגיו כפי שנתן כוח לידי משה להתגבר על עמלק. אין הדבר תלוי אלא בנו. מתוך העם שיקום על רגליו יצמחו אנשי מופת ישרים ואמינים, דבקים בתורה ובמצוות ומוסרים נפשם בעד עמם וארצם כמו משה רבינו ע"ה. אין ספק שאנשים ישרי דרך מהסוג של משה, יהושע ודוד יקבלו כוח עצום מהעם החי והבריא, ויחד נצא לדרך חדשה. אמן כן יהי רצון.
