אני אוהבת קשישים. כל קמט מספר סיפור. כל אחד הוא ספר היסטוריה מהלך. התבונה שנקנית עם שנות פז״ם רבות לא תסולא בפז. ואומנם, הטיפול בהורה מבוגר, שלעיתים הופך לנטול יכולות פיזיות או מנטליות, הוא פחות נעים מהטיפול שהוא העניק לנו כשהיינו תינוקות. אין לו את החן של תינוק, אבל לפעמים יש לו צרכים דומים לתינוק. אז הפירמידה מתהפכת וזה מורכב לנו. בואו נגיד בפשטות: מעולם לא נוכל להחזיר את מה שהורינו העניקו לנו, וזה דרכו של עולם.
הדיבר החמישי הוא ״כבד את אביך ואת אימך״. בניגוד למקובל, ׳כיבוד׳ אינו התנהגות מנומסת ומכובדת, אלא טיפול בהורה. קיימת חובה אישית על כל בן ובת לטפל ולסייע להורים, גם אם הם צעירים ובריאים ובוודאי כאשר הם זקנים, ובלשון חז״ל והפוסקים ״מכניס ומוציא, מלביש ומאכיל״. נוסף על כך קיים חיוב של ׳מורא׳ שנלמד מהפסוק ״איש אמו ואביו תיראו״, והוא כולל מצוות מעשיות חיוביות ושליליות הקשורות לאב ולאם – לא לסתור את דבריהם, לתת להם את המנה הראשונה בסעודה, ועוד. למזלנו ההורים שלנו, וכן אנחנו כהורים, מוחלים לילדים על תקלות שקורות במילוי שלהם של המצווה הקשה הזו, ובלי המחילה הזו היה לא נעים…
מובן מאליו שמצות הכיבוד באה לידי ביטוי בעיקר אצל הורים מבוגרים. הם כבר צריכים עזרה ממשית בחיי היומיום. אשרי הילדים שזוכים לקיים את המצווה הקשה הזו כראוי, אבל יש גם דברים שאסור לעשות. וזה קשה כפליים. אם אתה למשל רופא או אח – אתה לא יכול להעניק טיפול, או לשאוב דם, או להכניס אינפוזיה להורה החולה, שהיה מעדיף את הטיפול של בנו.
ההלכה אומרת שאסור לילד לחבול באחד מהוריו, גם חבלה על פי בקשתם ולטובתם. חבלה הכוונה גרימת יציאת טיפת דם, גם אם מדובר בשטף דם פנימי. לכן השאלה הזו רלוונטית לגבי ילדים שהם אנשי צוות רפואיים וההורים מעוניינים שהם יעשו להם טיפול שכולל דקירה או שריטה, זה רלוונטי גם לאחיזה או טיפול כמו מסאז' שעלול לגרום לשטפי דם תת עוריים – אסור לילד לעשות טיפול כזה להוריו, ולא כולם מודעים לזה.
לעיתים יש צורך להכניס עובד זר. לכתחילה בוודאי שעדיף טיפול של בן משפחה מאשר טיפול של עובד זר, אבל זה לא תמיד אפשרי, בטח לא כשהילדים נמצאים בשלב של גידול משפחה. אבל כדאי לזכור שזה לא תחליף. על הזכות של כיבוד הורים לא כדאי לוותר. זה נכון גם כאשר מדובר בהורים דמנטיים. הם אולי לא מגיבים אלינו, ונראה שהם אף לא מכירים אותנו, אבל הם מרגישים. ובכל מקרה – אלו הם הורינו היקרים.
הספר היפה של פועה שטיינר- ׳למלכה אין כתר׳ נותן תמונה רחבה של הדילמות סביב טיפול בהורה מבוגר. מומלץ בחום. ■
