חומר למחשבה בחודש אלול
הפרשה עוסקת במלחמת היצר, באדם היוצא למלחמה ומתנהג עפ"י הוראת יצרו. התורה נותנת לנו כללי התנהגות כדי שלא תפגע האנושיות והרגישות שלנו.
לעיתים נדמה כי כל נסיעה ברכב דומה ליציאה לקרב. אנחנו יוצאים לקרב כדי לנצח את ה"אויב". מיהו האויב ?
(השכן שלי…האופנוען…רוכב האופניים, רוכב הקורקינט, נהג הג'יפ/המונית/המשאית/האוטובוס). ובקרב, כל האמצעים כשרים… נוסעים במהירות מופרזת, עוקפים ללא בדיקה וללא איתות, לא מתחשבים בנהגים האחרים (אויבים…) והאדיבות נעלמת. אנחנו מסיימים את הנסיעה וחוזרים הביתה אחרי יום מתיש בהרגשה מצוינת/גרועה…
היצר מסמן פלוס + גדול ליד השם שלנו. יחד זכינו ל"ניצחון בקרב". או אולי יש לסמן מינוס – גדול ליד שמנו ולהיות מאד לא מרוצים מנהיגתנו/התנהגותנו באותו היום.
מה דעתכם?!
תגובות אפשר לשלוח למייל: avikanta123@gmail.com ■