שאלה:
החופש הגדול הגיע ואיתו השעמום של הילדים. אצלנו במשפחה אנחנו מכינים לוח חופש ומשבצים את השבועות כך שלא נגיע לידי שעמום שמביא לידי חטא חלילה. כך קרה שלכבוד היום הראשון החלטנו ללכת לרחוץ בים. אחרי שהבנים רחצו בחוף הנפרד, התקשרה אלי אשתי וסיפרה לי שכולם רעבים ורוצים מאוד פיצה. היא מצאה אחת עם כשרות מהודרת, כך שהפעם אין לי מה לדאוג או לחשוש. שאלתי את רעייתי: באיזו תעודת כשרות מדובר, והיא נקבה בשם של גוף כשרות פרטי ולא מוכר. משום מה לא צלצל לי טוב השם הזה וגלשתי מייד לאתר כושרות באינטרנט שם מצאתי עדכון של מחלקת ההונאה ברבנות הראשית על כך שיש מספר גופים שמחלקים תעודות כשרות, אבל זה לא חוקי ולא עומד בדרישות הכשרות, ביניהם גוף הכשרות שאשתי מצאה. דבר ראשון, ביקשתי מאשתי לא לקנות. מה עושים במקרה כזה?
תשובה:
התנאי הראשון הוא שצריך להיות תעודה של הרבנות המקומית, מקורית ולא מצולמת, המלצה שנייה היא גם לדבר עם המשגיח ולהכיר את רמת חומרי הגלם וההשגחה, ולראות אם זה מתאים לך.
געת בד”ץ העדה החרדית מתמודד עם זיופים שונים.כותבים בפרסומים: ההשגחה הינה רק אם יש תעודת כשרות אוריגינלית ברת תוקף ורק על מה שנלקח במקום. לצערנו, יש חנויות לממכר מוצרי מזון וכדומה המפרסמים בשילוט שכאילו הם בהשגחת בד”ץ העדה החרדית או תולים שלט עם חותמת הבד”ץ בחנות. ללא תעודה אוריגינלית ברת תוקף אין שום תוקף לכל פרסום אחר.
