אני לא מאמינה בניסים. כשמטופלת מספרת בשבחו של תכשיר פלא “טבעי” שמשפר זרימת דם, קוצר נשימה, לחץ דם גבוה, אנמיה, כאבי פרקים, דלקות מעי ועוד כהנה וכהנה, כאשר הוא לא מסב שום נזק לגוף, אני תוהה עמה אם אכן זה אפשרי.
הרי אין דבר מושלם חוץ מריבונו של עולם. אין דבר שהוא טוב ללא רע, ואין רע ללא טוב. אנחנו חיים בעולם שיש בו מורכבות. וכך אפילו במצבים שנושאים עמם ברכה גדולה. התורה מדגישה את זה בברכה המקדימה את התוכחה: “וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע… וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ”.
לכתחילה יותר נוח ונעים שיש הפסקה בין סיום עונת הדישה של מיני הדגן לתחילת עונת הבציר בסוף הקיץ, והפסקה נוספת בין סיום הבציר של הקיץ ופתיחת עונת הזריעה בתחילת החורף. אבל כאשר כמויות היבול אדירות – אין הפסקות, יש לחץ, משימה אחת “משיגה” את המשימה הבאה, יש חפיפה, ואין זמן לנוח… וזו בעיה. בעיה? כן, גם בעיה קטנה היא לפעמים בעיה, אף על פי שהיא טובעת בתוך הברכה האדירה של היבול הענק שמכסה אותנו עד בלי די.
וכן בהמשך הברכה: “וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם, וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם”. יש כאן הבטחה להשגחה פרטית (“ופניתי אליכם”) שבעקבותיה נזכה לברכה מיוחדת של פרייה ורבייה. אכן זו ברכה עצומה. וזאת תכלית ההגשמה של האדם בעולמו. אבל אין ספק שהרבה ילדים זה גם הרבה עבודה, הרבה טרחה, הרבה קימות באמצע הלילה וגם מאמץ כלכלי לא פשוט… אז הברכה הזו היא ברכה נפלאה, אבל היא גוררת עמה דרישות למאמץ והשקעה יותר מהמינימום למשפחה שיש בה “ילד וכלב”… ועוד דוגמה לכך היא הריון תאומים, שנושא ברכה כפולה אך גם זוקק מעקב מוקפד יותר ומלווה בסיכונים גבוהים וצפיפות תוך רחמית ואתגרים בחינוך של שניים שהבליחו יחד לעולם. כמה מחשבה נצטרך להשקיע כדי לשמור על הייחודיות של כל אחד משניים, שהם ביחד אבל כל אחד גם לחוד.
וכך הוא בכל הברכות שבתורה, בכל הברכות שבחיים. אין טוב בלי קצת, קצת יותר או קצת פחות, קושי או טרחה. “גם את זה לעומת זה עשה הא-לוקים”. התמונה הכי מוחשית למציאות דואלית זאת מופיעה בהפטרה בפרשת אחרי מות. וכך כותב הנביא: “הנה ימים באים נאום ה’ וניגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה”, צפוף צפוף בשדה. הוא חורש וחורש וכבר הגיע זמן קציר מרוב יבול. הוא דורך וכבר הגיע זמן למשוך בזרע
גם בעיה קטנה היא לפעמים בעיה, אף על פי שהיא טובעת בתוך הברכה האדירה של היבול הענק שמכסה אותנו עד בלי די.
