כל שנה אלול מגיע מהר מידי בשבילי. ואז זה כזה שוק כי תמיד השנה עוברת מהר מידי, ומה קרה? איך לא שמתי לב שנגמר הזמן? ובכלל אני כזאת שדברים קורים בפועל ועבר זמנם ממזמן, אבל אצלי הם עדיין מהדהדים… אז אני עדיין בפעם, מה הקשר עכשיו עוד אלול?
אצל הדוסים גם כולם גדלים בשנה – מתחילים מסגרות, התחלות חדשות. להיות רווקה בשיעור ג או ד זה לא אותו דבר. (וכן, אני מדברת בשיעורים, זה מוזר אבל בסדר).
ויש סליחות. אני אומנם אשכנזייה בדת, אבל באלול אני אוהבת סליחות. מרגישה שאני צריכה את הזמן. שבוע שחל בו לא מספיק כדי לעכל את גודל האירוע. אז אני אוהבת כל יום לחזור על המילים ולעכל עוד טיפה שעברה כל השנה הזאת, על כל מה שקרה ולא קרה בה. לראות איך גדלתי, השתניתי, איך דברים שהיו פעם נראים לי היום אחרת. והרוח היא חידוש ושינוי למרות הכול, למרות שאולי אני רוצה להשתנות בדיוק באותם הדברים שהבטחתי לעצמי בשנה הקודמת, שעברה מהר כל כך ולא הספקתי לקיים הבטחות…
יש משהו מאוד רומנטי באלול, ממריץ ובעל תקוות רבות על עתיד חלומי. אבל בואו, זה לפעמים מלחיץ, כי ישנה ההרגשה של שינוי כפוי. זה הזמן הזה בשנה שחייבים להשתנות בו, להשתפר, לחזור בתשובה, לקבל קבלות טובות על המקום ועלינו. וזה נכון. זה באמת הזמן הזה שצועק שינוי, חידוש, תשובה. וכמעט תמיד אני מרגישה שאני פשוט לא בקצב של השעון. אם שואלים אותי, אפשר לחזור לפרשת חיי שרה או תולדות…
וקצת ממה שעבר עליי בימים האחרונים שאיתם נכנסתי לאלול יכול לענות לי על תחושת המצוקה שבאה עם החודש הזה. אני אנסה להסביר: אלול זה ראשי תיבות של אני לדודי ודודי לי. כלומר יש כאן תנועה שלנו לה׳, אבל אנחנו לא לבד פה, יש גם תנועה של ה׳ אלינו. הוא בשדה. איתנו. יש פה הדדיות בקשר. חודש של הדדיות. שנינו רוצים ושנינו פה ופשוט צריך לדעת את זה. אני מאמינה שזה יכול להוריד את מפלס החרדה. המלך כאן, מחכה לנו באהבה שנבוא, בא עד אלינו. וגם אנחנו מכוח הידיעה הזו נמשכים ובאים אליו.
זה כל כך כיף לדעת שזה הדדי, אין כאן ועדת קליטה לכל מהרהרי וחוזרי התשובה. זה פשוט קורה, כי שנינו פה והקשר הזה מתקיים בהדדיות ובשמחה. ומתוך זה גם מגיעים מאליהם, בפשטות ממש, כל הכוונות והרצונות הטובים להפוך את הקשר הזה להרבה יותר ממה שהוא.
יש במה להשקיע.
והשריר הזה באלול פעיל מאוד. והוא שלנו כלפי שמיא ובחזרה, וגם אפשר להתאמן עליו עם הסביבה, כל אחד איפה שהוא נמצא ומה שזה אומר – אם אני עם חברות, להיות שם יותר, להגיב למחוות ולייצר. זוגיות זו דוגמה מעולה גם, אבל בעצם כל מערכת יחסים. לשים לב איך אני ביחס לאדם שאדיב וטוב כלפיי, ולהחזיר טוב.
ולאמן את השריר הזה של אני לדודי, וגם דודי לי. ויש פה קשר, ובגלל שהקשר הזה קיים מכל בחינה, אני רק רוצה לתת ולהשקיע יותר ו… סיימתי כבר פעם ככה טור אבל,
פשוט להיות.
