לפני כמה שנים הוזמנתי להעביר הרצאה לקהילה בעיר שדרות. השעה הייתה מאוחרת מאוד. האמת? הגעתי לשם קצת "מנופח". כמרצה שרגיל להופיע, הרגשתי ביטחון עצמי מופרז, אפשר לומר שהגעתי בגאווה. הגעתי למקום וגיליתי שאין חניה פנויה בסמוך לאולם. מתוך אותה תחושת חשיבות עצמית פנימית, החלטתי לחנות על המדרכה, צמוד לאולם ההרצאות.
בשעה 12 בלילה, כשהסתיימה ההרצאה, יצאתי החוצה מלווה באחד המשתתפים. המבט שלי נחת מיד על השמשה הקדמית: וראיתי שקיבלתי דו"ח על סך 500 שקלים.
באותו רגע, הרגשתי צביטה קטנה בלב. האגו שלי רצה לכעוס, להתקומם. שעה 12 בלילה, מי נותן דו"חות בשעה כזאת? אבל אז, כמעט מיד, נפלה עליי הבנה עמוקה. הרגשתי שבורא עולם נותן לי חיבוק אוהב, ואומר לי ברמיזה: "אורי, הגעת עם קצת יותר מדי גאווה. אני רוצה שתתקן, אני רוצה שתשתפר, אני רוצה שתלמד ענווה".
הצביטה בלב התחלפה בצחוק גדול. קיבלתי את השיעור הזה בשמחה מוחלטת, ובמשך הזמן די שכחתי את הסיפור הזה.
***
שנתיים חלפו וקיבלתי הזמנה להרצות בשבת בבית מלון מפואר, יחד עם אשתי. מעבר לאירוח – התגמול הכספי היה מכובד מאוד. הגענו למלון, ובמהלך השבת העברתי שתי הרצאות – אחת בליל שבת ואחת בשבת בצהרים. מעבר לשליחות, זכינו אשתי ואני לזמן איכות זוגי משובח ומטעין.
במהלך ההרצאה השנייה, בצהרי השבת, קם פתאום האיש שארגן את השבת וביקש את רשות הדיבור. הוא הביט בקהל ואמר: "אני רוצה לספר לכם למה הזמנתי דווקא את אורי לשבת הזו. לפני שנתיים, אורי הגיע להרצות בקהילה שלנו בשדרות. כשהסתיימה ההרצאה, יצאתי איתו לרכב וראינו יחד שהוא קיבל קנס של 500 שקלים על חניה על המדרכה. כשראיתי את התגובה שלו – את השלווה, את השמחה, את ההבנה שזה שיעור מבורא עולם, אמרתי לעצמי: אורי חייב לבוא להרצות לנו בשבת המשותפת".
הבנתי את עומק הדיוק. ה-500 שקלים ההם, ששילמתי מתוך קבלה, חזרו אליי כפול 10 לפחות.
כשאנחנו משחררים ומבינים את השיעור של בורא עולם, הבורא פותח לנו שערים שלא ידענו על קיומם.
***
לא מזמן הוזמנתי להרצות בערב הורים בבית ספר בהרצליה. לפני שהגעתי, שאלתי את מנהלת בית הספר כמה הורים צפויים להגיע, היא השיבה שהיא מעריכה שיגיעו בין 150 ל-200 הורים.
כשהגעתי למקום, ראיתי שבחדר ישבו בין שבעה לתשעה הורים בלבד. גג.
עמדתי לרגע בחוץ, צפיתי במנהלת מדברת איתם, והרגשתי שוב את המחשבה המוכרת מנסה לזחול פנימה: "בשביל שבעה אנשים הגעתי עד כאן? איפה כולם?". אבל הלב שלי, השתיק את הרעש מיד באמירה: "מעניין מה בורא עולם רוצה ללמד אותי פה".
נכנסתי לחדר עם חיוך גדול. אמרתי להם: "תקשיבו, כיוון שיש לנו כאן חבורה כל כך אינטימית, אנחנו הולכים להפוך את זה להרצאה משפחתית". ביקשתי מהם להסתדר במעגל. הפעלתי את המצגת, אבל השיח הפך לחם, קרוב, ונוגע בנימי הנשמה הכי עמוקים.
בסוף הערב ניגשה אליי אחת האימהות ואמרה: "תשמע אורי, אני יושבת ראש ועד ההורים היישובי של כל העיר הרצליה. ההרצאה שלך הייתה כל כך מדויקת וטובה, שאני באופן אישי אדאג שיזמינו אותך לעוד בתי ספר בעיר". היא הוסיפה שהיא ובעלה גרים בבית גדול, והם רוצים להזמין אותי להרצאה פרטית עבור חוג החברים שלהם.
חלפו כמה שבועות, והגיע ערב חג השבועות. פתאום קיבלתי ממנה סרטון. בסרטון רואים אותה מתראיינת על אודות יריד מרגש ומושקע שהיא הפיקה עבור חיילי צה"ל. בראיון היא אמרה למצלמה דברים שגרמו לעיניי לדמוע: היא סיפרה שהיא הייתה בהרצאה שלי, שהדברים חדרו לליבה והשפיעו עליה עמוקות, ובעקבות התכנים שהעברתי באותו ערב – היא החליטה לצאת ולהפיק את היריד הגדול הזה לחיילים. היא שלחה לי את הסרטון וכתבה: "בזכותך, בזכות הדברים שהעברת, התחלתי פשוט לשים לב לפרטים הקטנים, לאנשים השקופים, לחיילים שסביבנו".
לפעמים השליחות שלנו נראית קטנה, נראית כמו "רק שבעה אנשים", אבל ההשפעה שלה יכולה להרעיד עולמות, הרבה יותר מאשר הרצאה מול אולם מלא של מאות אנשים שמתפזרים לביתם מבלי להשתנות.
***
בשבוע שעבר זכיתי לחתן זוג מקסים, זוג שביקש ממני שאחתן אותם בערב חג השבועות.
ימים ספורים לפני החתונה, החתן שלח לי הודעה: "אורי, מפיק החתונה שלנו יהיה איתך בקשר בקרוב כדי לתאם איתך את כל הפרטים הטכניים של החופה, מתי להגיע, לוחות זמנים וכו'". שאלתי אותו כבדרך אגב: "איך קוראים למפיק?".
כשהוא אמר לי את השם, התגלגלתי מצחוק בקול רם. המפיק של החתונה שלהם היה לא אחר מאשר הבן שלי!
הבן שלי מתגורר בכלל באזור הצפון, החתונה התקיימה ברחובות, והוא בכלל סטודנט "ובמקרה" ביקשו ממנו להפיק את החתונה.
בורא עולם חיבר את הכל בצורה מושלמת כל כך. זכינו להיפגש שם, אב ובנו, בשמחה של אנשים אחרים שהפכה גם לשמחה הפרטית שלנו. זכינו להיות יחד לפני החתונה, וישבנו לדבר ולצחוק גם אחריה.
בורא עולם מדבר איתנו כל הזמן. השאלה היחידה היא האם אנחנו מוכנים להקשיב לדיבור שלו. כשאנחנו עושים זאת, אנחנו מגלים שהחיים הם לא אוסף של תקלות, אלא יצירת מופת מדוייקת ומושגחת להפליא. ■
Ori88533@gmail.com
