01
יום הכיפורים נקבע בעם ישראל לדורות כיום כפרה על חטא העגל. חטא העגל אינו רק השתחוות לפסל אלא שם קוד להתקבעות בהנחת מוצא (קונספט). במקום להיפתח לגודל שתובע שיפור מתמיד, עם ישראל רוקד סביב "פסל זהב", מתקבע סביב אזור נוחות נוצץ ומעגלי שניתן להתרפק עליו ולשכוח את משה שעלה להר סיני. או במילים שלנו: קונספציה.
02
לכל דור ודור עגל הזהב שלו. בעת המודרנית חטא עגל הזהב התבטא בהתמכרות לכוח האנושי ולזניחת תורת ה' ומצוותיו. בעת הפוסטמודרנית שלנו נזנח גם האמון ביכולת האנושית, עגל הזהב כיום הוא ההתבוססות בייאוש וניסיון להדחיק כל מה שמזכיר גודל ומשמעות.
03
לכל דור ודור הקונספציה ו"מלחמת יום הכיפורים" שלו, שעליהן יש לכפר: במלחמת יום הכיפורים לפני חמישים שנה הקונספציה הייתה תחושת "כוחי ועוצם ידי" וזלזול בכוחו של האויב. בשביעי באוקטובר הקונספציה הייתה לאו דווקא כוחנות לאומית אלא תפיסת עולם פרוגרסיבית שמשתחווה לחולשה; שכנוע עצמי שאין סיכוי להכריע את האויב ועידן המלחמות עבר מן העולם. האשליה שהחמאס מעוניין בשקט והאתגרים המרכזיים שעומדים בפני צה"ל הם טוהר הנשק ומשבר האקלים.
04
הצום והתפילות של יום כיפורים תשפ"ו באים לכפר על חטא העגל של הדור שלנו ולא של הדור לפני חמישים שנה. אסור שחשבון הנפש של יום הכיפורים השנה יתדרדר להחלשה בסגנון השמאל "הוכח שצה"ל לא שווה כלום והפתרון היחיד הוא שלום"; הפוך: חשבון הנפש השנה הוא על כך על כך שלא האמנו בכוח שגנוז בעם ישראל, על כך שניפחנו את האיום הרבה יותר ממה שהוא ופחדנו לתקוף את ציר הרשע שמתגלה כעת כנמר של נייר. ביום הכיפורים תשפ"ו אנו מכפרים על עגל הזהב של דורנו, על אי האמון בעצמנו; ביום כיפורים זה של דור הניצחון אנו מתפללים "כפר לעמך ישראל" – ואז אין אף אחד שיכול עלינו!
05
לא פשוט להגיע ליום הכיפורים. לא פעם, דווקא בימים הקדושים הללו, מתגנבת לתוך הלב תולעת הספק: הרי גם בשנה שעברה ביקשתי סליחה; גם בשנה שעברה התפללתי מעומק הלב; גם בשנה שעברה הבטחתי לעצמי שלא אפול – והנה זה שוב קרה. האם יש טעם בתשובה הזו? מה יקרה ביום הכיפורים השנה שלא היה בשנה שעברה?
06
זאת הסיבה עבורה אנו פותחים את יום הכיפורים בתפילת כל נדרי: כל הנדרים, השבועות, החרמות והקונמות – כל החבלים, המיתרים והנימים שקושרים אותנו לצדדי הכישלון של שנה שעברה – כולם בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין. היכולת להתחיל מחדש איננה תמימות, אלא הבנה בוגרת במהות המושג תהליך'. אין דבר כזה 'להגיע'. אין דבר כזה 'לא ליפול יותר'. יש אפשרות להתקדם כל הזמן. השנה הצלחתי להתרכז בתפילה חמש דקות יותר מאשר בשנה שעברה; השנה, לעומת שנה שעברה, הצלחתי לקבוע עוד שיעור אחד בשבוע; השנה הצלחתי לדבר קצת פחות לשון הרע – כל אלה הם הישגים אדירים שאמורים לתת את המנוע והשמחה להמשיך להתקדם הלאה. לקראת שנה הבאה.
07
בתפילת כל נדרי אנו נולדים מחדש, אנו מבינים שהכישלונות הם זמניים וחולפים והתשובה היא הבריח היציב; זו הסיבה מדוע מכריזים בתחילת התפילה כי אנו 'מתירים להתפלל עם העבריינים'. העבריינות היא זמנית, הנשמה היא הקבועה.
08
השנה, אולי יותר מכל שנה אחרת, יש לנו הרבה מאד על מה להתפלל גם במישור הלאומי. מדינת ישראל ניצבת השנה מול אתגרים לא פשוטים בכל התחומים: הביטחוני, הכלכלי והרוחני. ביום הכיפורים הזה אנו ניצבים מול אלוהינו, מול עצמנו, מכריזים באומץ על כוונתנו להשתחרר מחיינו הקודמים, להתיר את הנדרים והקיבעונות ולהיפתח לחיים חדשים, חיים של שנה חדשה.
כתיבה וחתימה טובה. ■
