יעל ויוסי הגיעו אליי עם תחושת תקיעות קשה מאוד בקשר; כל שיחה ביניהם הפכה למאבק וכל מילה שהוציאו נראתה כאִ יום.
הם לא הבינו למה הם לא מצליחים לתקשר כמו פעם.
"אני מרגישה שהוא לא רואה אותי. כל פעם שאני מעלה משהו הוא עסוק בלהתגונן או להתנתק", אמרה יעל. "אני לא מבין למה היא תמיד כועסת, אני כבר לא יודע מה עוד נותר לי לעשות על מנת לרצות אותה", הגיב יוסי.
"אתם נכנסתם למצב הישרדותי", פניתי לשניהם.
"הפעלתם אחד לשני את המערכת הסימפטטית.
כאשר המערכת הסימפטטית מופעלת, הגוף מפריש אדרנלין וקורטיזול והמוח נכנס למצב של הישרדות, וכל החלקים האחראים על החשיבה, השפה והרגשות — לא פועלים כראוי.
במצב כזה, כל שיחה נתפסת כאיום ואז התגובה הטבעית שמתרחשת היא או קיפאון או בריחה או התקפה". "אז מה אנחנו אמורים לעשות בכזה מצב?" שאל יוסי.
"קודם כל, לזהות את המצב. כשאתם מרגישים שהשיחה הופכת למאבק, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם: האם אנחנו עכשיו במצב הישרדותי?" השבתי.
"ומה קורה אם הוא פשוט מתנתק לו? פשוט עומד לו ככה ושותק, לא מגיב… לפעמים אפילו נעלם לגינה להשקות אותה, והוא משאיר אותי לבד עם כל הכעסים האלה….", שאלה יעל.
"המנגנון ההישרדותי יכול להיות כזה שבו יוסי מתקיף אותך בחזרה או קופא על מקומו ולא מסוגל לתפקד, כמו שאמרת — שהוא פשוט שותק או בורח לגינה… בכל מקרה, הוא חייב להציל את עצמו מהאיום הזה", הסברתי לה.
"אני מאיימת?" שאלה בכעס.
"טוב, אז איך אני בעצם יכולה לא להיות מאיימת?" שאלה אחרי שנרגעה מעט.
"שימוש בשפה של גוף ראשון. במקום לומר ליוסי: "אתה תמיד… אתה ככה… ובגללך ככה….", את צריכה לשנות את זה לדיבור על עצמך: "אני מרגישה… אני חווה… אני מפחדת…", ככה את מדברת על עצמך ולא על יוסי.
"אבל איך הוא יבין אותי? איך הוא יבין אותי אם רק אגיד לו שאני מרגישה בדידות?" שאלה יעל.
"צודקת, לא מספיק רק להגיד איך את מרגישה, אלא את צריכה לצרף לזה את ההזדקקות שלך.
למה את זקוקה מיוסי עכשיו, בואי תנסי", אמרתי לה.
"אני מרגישה בדידות, ואני זקוקה שתישאר איתי היום בבית ולא תלך לשחק כדורסל עם חברים שלך", יעל פנתה ליוסי.
"רק עכשיו יכול להתרחש תהליך של ריפוי.
כשאין איום בתוך המערכת הזוגית ויש רגיעה, אז יכול להתרחש ריפוי ואז בעצם המערכת הפאראסימפטטית פעילה.
הגוף במצב של מנוחה, ניתן לשוחח בכנות, להתחבר ולהבין אחד את השנייה".
"זה מאוד עוזר לי להבין איפה טעיתי כל הזמן, זה ברור לי למה כל שיחה הפכה למאבק או שהרגשתי שאין לי שותף פה בקשר, אנסה לדבר על עצמי ולא על יוסי", אמרה יעל. "זה גם מאוד עזר לי, להבין את המקום שהיא זקוקה לו.
היא לא רוצה להאשים ולתקוף אותי אלא היא פשוט מנסה להגיד לי איך היא מרגישה ולמה היא זקוקה".
יוסי ויעל נכנסו למצב של עבודה שוטפת והתחילו לתרגל את העקרונות האלה, והקשר שלהם השתפר פלאים. הם למדו בכל פעם לזהות מתי הם במצב הישרדותי ותיקנו את עצמם והשתמשו בגוף ראשון.
כך הם הצליחו לשבור את מעגל התקיעות הזה של המאבקים, והתחילו לבנות קשר זוגי מבוסס הבנה, אמפתיה ותקשורת אפקטיבית. אם גם אתם מוצאים את עצמכם במאבקים חוזרים ולא מצליחים לתקשר מלב אל לב, אולי הגיע הזמן שתעצרו, תלמדו לזהות את המצב, לשנות את השפה ולבקש בצורה ברורה.
כך תוכלו לצאת מהחדר האטום ותוכלו לבנות קשר זוגי בריא, מקרב ומחבר.
