אם אתם שואלים את עצמכם מדוע כתוב בהרבה בתי כנסת מבחוץ – את נוסח "קידוש הלבנה" באותיות גדולות ויפות, אתם בטח עונים: "מה זאת אומרת – כדי שלא נטרח לקחת סידור מבית הכנסת לקידוש לבנה".
אך, למעשה הדבר קשור למה שהסביר לנו מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ביחס לחשיבות הסדרת התפילה באופן ראוי. שכשמגיעים לחג או כשיש שינויים אחרים בתפילה צריך לעיין מראש בסידור התפילה ו'לתרגל' את אמירת התפילה הקרובה. דבר זה מונע בלבול בעת התפילה, וגם מסייע לכוונה.
דברים אלו מבוססים על דברי הגמרא (ראש השנה ל"ה.) "אמר רבי אלעזר לעולם יסדיר אדם תפילתו ואחר כך יתפלל" (ויעויין בית יוסף ושו"ע או"ח ק').
כדוגמא לכך, היה מציין הרב למנהג לכתוב את "ברכת הלבנה" בלוחות גדולים בכניסה לבית הכנסת באותיות גדולות הנקראות – "אותיות של קידוש לבנה'.
דוגמא נוספת לשינוי בתפילה – ליל ז' במרחשוון, שחל במוצאי השבת שעברה, ובו התחלנו לשאול גשמים בתפילה. האשכנזים באמירת 'ותן טל ומטר לברכה' והספרדים באמירת הנוסח של 'ברך עלינו', במקום 'ברכנו'.
עסקנו בעבר בעניין הגשמים מבחינה הלכתית ואמונית, ונמשיך ברעיונות נוספים השייכים לגשמים ולתפילה עליהם.
הזכרת הגשמים נאמרת במסגרת הברכה המיוחדת של 'מחיה המתים' בתפילה. כולם תמהים מדוע מזכירים בברכה זו שלוש פעמים את העובדה שהקב"ה מחיה מתים?
עונה על כך רבי דוד אבודרהם, שטעם הדבר הוא שבשלושה עניינים הקב"ה מחיה מתים: ראשית, בכך שמחיה בכל יום את האדם שישן והיה נחשב כמת.
שנית, עצם ירידת הגשמים מושווית בחז"ל לתחיית המתים, כגון בירושלמי (ברכות פ"ה, ה"ב): "כשם שתחיית המתים חיים לעולם, כך ירידת גשמים חיים לעולם" (ויעויין גם בבלי תענית ז'.). כנגד זה נזכר בברכה "מחיה מתים ברחמים רבים".
שלישית, תחיית המתים לעתיד לבוא, שכנגד זה אנו חותמים בברכה, "ברוך אתה ה' מחייה המתים".
כלומר, בברכת מחייה המתים אנו נפגשים עם עצם נתינת החיים מדי יום ביומו בהשכמת האדם בבוקר, וכן עם הגשמים המספקים לאדם את צרכי חייו, מזונו ופרנסתו ומאפשרים לו את המשך חיותו, ואח"כ עם המשך התחדשות החיים לעתיד לבוא – בתחיית המתים.
אנו מצויים עדיין, לצערנו, בימים לא פשוטים שבהם מגיפת הקורונה נוכחת בחיינו, והמושג של שמירת החיים ובריאותם, נמצא בראש סדר היום והשיח הציבורי. נתפלל לקב"ה שישפיע עלינו שפע חיים ובריאות, ויחד עם גשמי הברכה שירעיף עלינו מהרה, יסיר מעלינו כל חולי וכל כאב.
