מה הפתרון?

בראשית תורתנו למדנו: "שופך דם האדם באדם דמו יישפך כי בצלם אלוקים עשה את האדם". ובסיום התורה נאמר: "הרנינו גויים עַמו כי דם עבדיו ייקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עַמו".
תמיד אחרי שנשפך דם נקי בקרב עמך בית ישראל נשאלת השאלה איך לעצור את שפך הדם שלא נפסק, לצערנו. ארבע תשובות רגילים לשמוע, וכולן נכונות, אך קודמת לכול התשובה האחרונה להלן, התשובה הרביעית. הרחבת ההתיישבות בכל מרחבי ארץ ישראל. החלת הריבונות ביהודה ושומרון, וכצעד ראשון ביישובים ובצירים המובילים אליהם.

 לכידת הרוצחים והריגתם ועונש מוות למי שנתפס חי לאחר שניסה לרצוח. מלחמת חורמה בכל מי שמרים ידו נגד ישראל באבן, בבקבוק תבערה, בסכין או בכדור. בין שזו הרש(ע)ות הפלסטינית, בין שאלו ארגוני טרור או יחידים, אחת דינם: מלחמה וגירוש של כל מי שאינו מקבל שלטון ישראל ומורד במלכות.
מחז"ל למדנו: "הקם להורגך", כבר כאשר הוא קם ומתכנן, "השכם להורגו". וכך כתב בדורנו המשורר הלאומי אורי צבי גרינברג בספר הקטרוג והאמונה: 
"אנוכי אומר: ארץ נכבשת בדם. ורק הנכבשת בדם מקודשת לעם…
וזה יהיה יום, ומנחל מצרים עד פרת, ומִיָם עד מֵעבר מוֹאב יַעלוּ בחוּרַי, וְקָראו את אויבי ומשנאי אל הקרב האחרון, והדם הוא יכריע מִי השליט היחיד פה".
עם ישראל תמיד קרא לשלום. בכל הדורות חיפש את הגוי והממלכה שיהיה אפשר לחיות איתם בשלווה. אבל בין שבעים זאבים לעולם לא נהיה הכבשה התמה. חזון 'וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות', הוא לאחר שהחרב והחנית יעקרו מן העולם את אויבי ישראל, שאויבי ה' הם.
נעקור את הרשע והאכזריות במלחמת מצווה. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", ואז בעז"ה תבוא הברכה לא רק לנו אלא גם לשכנינו, והם ירצו לחיות איתנו בשלום, לקיים שבע מצוות בני נוח ולקבל עליהם שלטון ישראל. טוב יהיה לנו, וטוב יהיה גם לגויים.
בית שלֵו ועץ רענן נבנה וניטע לבנינו ולבנותינו, ובית נישא ומרומם, נויו של עולם, נקים לד' אלוקינו בראש ההרים. אמן.