נקבל אחריות – נתחיל מבראשית

הקב”ה פונה לאדם הראשון בשאלה “איכה” לאחר שהאדם חטא והתחבא בתוך הגן. האדם בורח מאחריות ומפסיד את גן העדן שניתן לו “לעבדה ולשמרה”.
אנו חיים במדינה מודרנית המאפשרת לנו לחיות בכבוד ובאיכות חיים, אך לצערנו מספר הנפגעים בקרב הולכי הרגל הולך וגדל, אין אחריות ודוגמה אישית של המבוגרים, מעבר החצייה נשאר שומם בהרבה מקרים, ואנשים חוצים בצורה מסוכנת. אין לצערנו אכיפה כלל בכל הנוגע להולכי הרגל.
הולך הרגל בטוח שאין אפשרות “לשלול את רישיונו” כהולך רגל. ולכן הוא מתנהג כ”מלך הכביש”. חשוב לזכור כי 33% מתוך ההרוגים במהלך השנה, הם הולכי הרגל.
כאן המקום לעצור ולזעוק: “איכה”! מה קורה לנו? מדוע אנו לא מסוגלים לשמור על חיינו וחיי ילדינו?
בואו נקבל אחריות, נדריך את ילדנו ואותנו וננהג עפ”י העדיפויות הבאות:
נתייחס לכביש כמקום למכוניות ולא להולכי רגל, נשכיל להבין כי בכל חציית כביש אנו גורמים הפרעה לתנועה. לנהגים נבהיר כי הולך הרגל קודם לרכב בכל מצב ובכל תנאי.
במעבר חצייה מרומזר – גם ברמזור ירוק נעצור ונבדוק לפני החצייה.
במעבר חצייה מסומן – לא נסמוך על הנהג שיעצור. נוודא עצירה מוחלטת ונבדוק שאין רכב עוקף.
אם אין מעבר חצייה קרוב- נחצה במקום בו אנו רואים ונראים ממרחק.
נוסיף מספר כללים הגיוניים:
המכונית מהירה ממך – תן לה לעבור ואז תחצה.
בחושך חוצים במקום מואר – שכולם יראו אותך.
לפני חצייה – עצור, הסתכל לכל הכיוונים ואז תחצה.
חצה בקו ישר ובזריזות עם מבט לצדדים.
ילדים עד גיל 9 לא חוצים לבד כביש.
נעשה כל מאמץ בהדרכה ובדוגמה אישית ונזכה לשנה בטוחה ומבורכת.