שאלה:
מתי אדם צריך להתחיל ללמוד דווקא סוגיות להלכה, נראה לי שבישיבות לא לומדים בדרך זו?
תשובה:
מומלץ בתחילה שהלימוד יהיה בדרך של "ליגרס איניש והדר ליסבר", בדרך של לימוד המושגים ורכישת ידיעת התורה שבכתב ושבעל-פה.
רק אח"כ נלמד להכיר את הסברות.
כדברי חז"ל שקבעו תקופה של חמש שנים למשנה לפני לימוד הגמרא.
נחתור יחד לקראת מדרגת 'ליסבר' ו'לאוקמי גירסא', כלומר – הבנת הסברות ורק אח"כ היכולת להשוותם שיטה מול שיטה. נמשיך בידיעת האבחנות בין השיטות בהבדלים העקרונים אך גם בהבדלים הקטנים. אח"כ צריך להכיר גם את יכולת הבנת הסברות שעומדות מאחרי השיטות, אותם הסברות המבוארות בגדולי האחרונים. רק לאחר מכן נעסוק בהשוואת שיטות הלימוד עם הפוסקים עד לידיעת מסקנות להלכה של השו"ע ומפרשיו.
בישיבות הגבוהות הציוניות ראוי לקבוע את הסדרים על פי העקרונות הללו תוך כדי עמידה על היכולות האישיות של כל תלמיד. מי שהגיעו מישיבות תיכוניות שרמת הידע לא הייתה מקיפה מספיק ויכולתם בלימוד עדיין חלשה. יש ברוך ה' ישיבות תיכוניות ברמה גבוהה, ובוודאי נכון הדבר ביחס לישיבות הקטנות שהלומדים שם זוכים להישגים מקיפים. כדאי שנספיק ללמוד כמה מסכתות עם ביאורי תוספות, ואם אפשרי גם עם סברות הרא"ש לפני שנתתקדם לצעד הבא.
המסכתות מסדרי מועד (בעיקר 'מסכת שבת'), נשים (כתובות וקידושין או גיטין) ונזיקין (אחת מ'הבבות'). וכן ראוי שילמד בבקיאות (בלי תוס') את רוב הסדרים של מועד, נשים ונזיקין ויחזור עליהם כמה פעמים.
יתמיד בזה במשך שלוש עד חמש שנים כפי יכולתו של הלומד. אח"כ ראוי ללמוד טור ובית יוסף עם השולחן ערוך בכל יום – כחצי יום. בשאר שעות היום ימשיך ללמוד בעיון ובגירסא מסכתות נוספות. כמובן שכבר בשנה הראשונה ראוי להקדיש ללמוד הלכה לפחות שעה אחת ביום כמו 'משנה ברורה', 'בן איש חי' וספרי 'הקיצורים' – כמו 'חיי אדם' ו'ילקוט יוסף'. כל זה על מנת שלא להיכשל באיסורים, ובעזרת ד' יעלה ויצליח.
