בימי קורונה אלו, שאנו מדברים רבות על 'טעם' ועל 'ריח', מזכיר לנו הדבר את ארבעת המינים. עם האתרוג אנו יכולים להסתדר, אך הערבה, שאין לה טעם וריח, באה עם ארבעת המינים לספר לנו ולהזכיר לנו שאף שצריך לשמור בדקדוק על הוראות משרד הבריאות, אנו מרשים לארבעת המינים להתאחד גם אם יש להם סימפטומים. אני זוכר שמישהו אמר לי פעם שיש לו שני סוגי הדסים שהוא חושש שהם 'מורכבים'. פניתי בנושא למו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ולהפתעתי הרבה הוא תלש עלה מכל ענף ולעס אותו בפיו. מייד אמר לי הרב: "זה בטוח הדס, ולגבי השני אני לא יודע". למדתי מכך שאומנם המייחד את ההדס הוא הריח, אך כנראה יש בו גם עניין של טעם.
השבת אנו זוכים לחוג את חג הסוכות. אומנם לא נזכה השנה לקיים מצוות ד' מינים מהתורה, כיוון שהיא נוהגת מהתורה רק ביום הראשון, והיום הראשון השנה חל בשבת, ולא נוטלים בו, אך נוכל – לאחר שקיימנו את מצוות חכמים שלא ליטול בשבת – לקיים את מצוות חכמים ליטול את המינים בשאר ימי החג.
כבר הרחבנו בעבר בכמה מענייני המינים, ונוסיף הפעם דברים בנוגע להדס.
עסקנו בעבר בכך שעל ההדס להיות 'משולש', כלומר שבכל ענף של הדס צריכים לצאת שלשות של עלים מכל קן וקן בזה אחר זה בעיגול אחד שווה. אמרנו שכדי להשיג הדסים איכותיים משולשים יש צורך בהתערבות בטיפול מיוחד בגידול הדסים.
מה שצריך לדעת מבחינה הלכתית הוא שאף אם יש שלושה עלים בכל מקום בענף, חובה שהם יצאו בקו שווה, ואם יהיה אחד מהם גבוה או נמוך מן השניים, עדיין ייקרא ההדס 'הדס שוטה' ויהא פסול לנטילה.
למעשה מקובל שלא צריך לדקדק שהעלים יוצאים ממש-ממש באותו הגובה, אלא אמר לנו הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שהעיקר שיהיה איזה 'מכנה משותף' בין שלושת ה'עוקצים' (כלומר מקומות החיבור שבין העלעל לענף הבד). למעשה אפשר לבדוק את הדבר על ידי מתיחת כמין חוט דמיוני בין העוקצים כששלושתם ייפגשו בחוט זה. דבר זה מכונה בפי כול "חוט המקיף".
וכן גם נכתב בשם הגר"ש וואזנר (קובץ 'מבית-לוי' גיליון ב, עמ' לג), שהביא בשם ה'חזון איש' שכשיש חוט מקיף בוודאי נקרא ההדס משולש.
גם בשם הגר"ח מבריסק (ספר 'ארבעת המינים השלם' קפא) נאמר שאומנם אין צורך שהעלים יצאו בגובה שווה לגמרי, אך צריך שאכן יהיה קו שעובר בשלושת העלים, ובספק יש להחמיר.
פרטים נוספים על ההדס והלכותיו אפשר לקרוא בחוברתנו 'ארבעת המינים בהלכה', ואפשר לקבלה בכתובת הדוא"ל hl@puah.org.il.
