עם ישראל בוחר בארצו

הרב שמעון בן ציון

  בסטיקר פופולרי כתוב "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל". כך כתבה גם נעמי שמר בפזמון השיר "איש מוזר". ודאי שהארץ אינה שייכת לאומות העולם ואיננה נחלתם של גויים, אבל האם נכון לומר שהיא "שייכת" לעם ישראל? התורה לימדתנו: "וְהָארֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָארֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אתֶּם עִמָּדִי". פירוש: הארץ אינה שלנו, ואין לנו רשות למכור אותה. ארץ ישראל איננה נכס נדל"ן של איש, לא של הממשלה, לא של הכנסת ולא של עם ישראל.

"כי לי הארץ", אומר הקב"ה, ואתם גרים ותושבים בה עימדי. השליחות שלכם היא לשמור על הארץ, ליישב ולפתח אותה, ולא למסור חלקים ממנה חס ושלום לשלטון זר. כמו שברור שלא ניתן למסור נפשות מבני ישראל לנוכרים, כך גם רגבי אדמת ישראל מלאים כוחות חיים וחיי נשמות, ואין זכות משפטית, גם לא אפשרות למשאל עם, בשאלה אם למוסרה לזרים חלילה (הרמב"ן בהשגותיו למצוות לא תעשה רכז). אם כן, למי שייכת הארץ? לבורא עולם שבחר בארצו ובעמו.
את הארץ הזאת כולנו אוהבים אהבת נפש, והיא משיבה לנו אהבה בכפל כפליים. ב'שביל ישראל' אפשר למצוא מטיילים יחד שמאלנים וימנים, דתיים ודתיים פחות, כולם נושמים מלוא החופן אוויר צח של ארצנו הנהדרת. סביב הכינרת העולה על גדותיה נפגוש את כל חלקי העם הבאים לחזות בפלא של האגם המלא עד בלי די. אם נצא ל'דרום אדום' או למרחבים הירוקים בכל רחבי הארץ נפגוש את בני עמנו מכל המפלגות שרים יחדיו שלום לארץ נהדרת:
"מימיה הכחולים של הכינרת
והרקיע התואם מעל
והרגשת הבית המוכרת
בתוך עורקיי זורמת כמו חשמל. הרי גליל והשומרון,
הפרדסים שבשרון, וילדים בגן המושבה
את הכרמל ואת הים אחד אחד ואת כולם,
תמיד קורצים, אומרים ברוך הבא".
עם ישראל בוחר בארץ ישראל. עם ישראל, ששב לארצו אחרי אלפיים שנה, אוהב אותה אהבה עזה. יודע הוא, העם כולו, "שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחילה לפנינו" (הרב קוק זצ"ל). שבועת אמונים וברית נצח נכרתו בין ישראל לארצו.
חזק חזק ונתחזק.

Scroll to Top
גלילה למעלה