בשבת הקודמת היינו בישיבת חיצים באיתמר, ונתקלתי שם באיזה ספר בשם 'נשמה שנתת בי' של הרב רפאל ג'יאמי שכנראה שמיניסט שכח בפנימייה. האמת שלא הכרתי לא את הרב ולא את הספר, אבל פתחתי אותו בעמוד אקראי והרגשתי שהנושא המדובר ממש מדויק לי. היה כתוב שם על הקושי להיות עובד ה' ולקיים מצוות בשעה שהן חריגות בחברה, ויוצא מכך שהמקיים את המצווה יוצא 'המוזר של החבורה'. ובאמת זו נקודה שאני מאמינה שכל אחד נתקל בה כמה פעמים בחייו, וגם אם אנחנו לא חוזרים בתשובה אלא דוסים מלידה, כנראה שזה יכול לקרות בפרטים הכי קטנים של המציאות.
ומה שהתחדש לי שם זה על מי שהוא בעל 'עזות דקדושא': האדם שלא מתחשב ב'מה יגידו' ופשוט הולך בדרך הייחודית שלו, ללא פשרות ובלי להירתע. הוא מקיים את דבר ה' בלי שום בושה. וזה נגע בי כי דווקא המידות האלה של החוצפה ועזות הפנים שהן לכאורה מידות מקולקלות, מוכרחות כדי לעבוד את ה' באמת. וברגע שאדם הולך בדרך שלו באמת והוא שלם איתה, דווקא יותר מכבדים אותו. בעומק של זה, אדם שפועל לפי ערכי החברה נהיה עבד של אנשים – הוא פועל כל הזמן רק לפי הרצונות של הסביבה שלו ומתישהו הוא כבר מרגיש שהוא עובד אצלם, אין לו שמחה וגם אין לו שום דבר שמייחד אותו, ואז הוא פשוט מתחיל לשנוא את העולם ואת האנשים כי הוא רוקד רק לפי החליל שלהם.
אבל לעומת זאת האדם בעל ה'עזות דקדושא' שפועל רק לפי הציווי האלוקי, הוא מאושר וחופשי ואוהב את האנשים בעולם, גם אם הוא הכי מוזר ושונה מכולם. כי הוא עבד של ה' שהוא אינסופי ונצחי, ולא כל תנועה חולפת בעולם מזיזה אותו. במילים אחרות כמו שאמר ריה"ל: "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' לבדו חופשי".
וזה התחבר לי בדיוק לתקופה שאליה נכנסנו בקול ששון וקול שמחה – בחירות. הממשלה הרעה הזו סוף סוף נפלה, כולנו הרמנו 'לחיים' ומי שהלך למחנה יהודה באמת ראה שמפניות באוויר. ובתוך כל השמחה הזאת חשוב לזכור שכשאנחנו מצביעים למפלגה מסוימת או לאיש ספציפי, זה כי אנחנו מאמינים בערכים שמיוצגים על ידו ובדרך שבה הוא רוצה להנהיג את המדינה. אנחנו מאמינים בערכים ובדרך שהם נצחיים, ולא באנשים כפרסונה, שהם מתחלפים ואף לפעמים מחליפים דרך, ומשאירים מצביעים תוהים ומבולבלים. אנחנו חייבים לזכור שאנחנו מצביעים לדרך אחת. אם לא, נמצא את עצמנו מצביעים לאנשים בגלל השם שלהם ובגלל איך שהם מתויגים, ולא נצביע לערכים שאנחנו מאמינים בהם באמת. קחו למשל את מצביעי ימינה – חלק מהם הבין שעבדו עליו, והחלק השני עדיין דבק ב'נפתלי בנט איש ימין', והם יצביעו לו שוב ושוב. אם נמשיך ונצביע לכותרות ולמיתוג אנחנו נרקוד לפי הערכים המתחלפים בשם המיתוג הימני שלהם. ופעם אחת יהיה מותר רע"מ בממשלה, ופעם אחת אסור בתכלית האיסור, ופעם אחת איתמר בן גביר יהיה לא כשיר, ויום אחר כך כשיר מאוד להיות שר. המון ערכים מתחלפים בקונסטלציות שונות אבל המותג נשאר מנצנץ: ימין על מלא. ובכלל, המון פוליטיקאים ותיקים ומנוסים יכולים ועלולים בהחלט לאכזב אותנו ולפעול בניגוד לערכים שלנו, כי ככה זה.
אבל אנחנו חייבים לזכור שאנחנו מצביעים לאמת ולדרך שלנו שהיא ברורה ונצחית, ולא לפוליטיקאי החולף. וזו אחריות שלנו לדעת לזהות איפה האמת ולהצביע לה איפה שהיא תהיה באמת. אנחנו לא מצביעים לפוליטיקאי – מביבי ועד איתמר בן גביר (שזה לא סוד שאני ממצביעיו) כי אנחנו מאמינים בו, הוא לא הסיפור פה. אנחנו מצביעים לו כי הוא מאמין בדרך של ה' וכי הוא שליח טוב, ואם הוא יבגוד בדרך, זה יהיה הסיפור שלו, אבל אנחנו נישאר עם האמת ועם העזות דקדושא שלנו ונהיה מאושרים כי זכינו ללכת עם האמת האלוקית ולא עם מה ש'נראה טוב'.
