כשנולדו התאומות שלנו, בעלי החליט לבצע ניסיון חינוכי. הוא רצה להרגיל אותן לשינה באור, כמתבקש בילדות הגדלות בתוך משפחה ברוכה בבית עם חדרים צפופים. הוא היה נכנס לחדר שלהן באמצע הלילה ומדליק את האור בכוונה. אחת התאומות היתה מתעוררת ואחת המשיכה לישון – וכך זה עד היום. האם נוכל להסיק מכך שהניסוי שלו נכשל, והתורשה חזקה יותר מהסביבה?
פרשת תולדות מציבה לפנינו את שאלת האיזון וההשפעה של תורשה, תנאי סביבה ותהליכים ביולוגיים על חייו של אדם. כבר מן הפסוקים הראשונים מתבלטת מערכת היחסים בין שני האחים, הכל כך שונים, יעקב ועשו.
שני עוברים מתפתחים בו-זמנית ברחם אחד, והתכונות שלהם מנוגדות. מחקרים רבים מצביעים על כך שתאומים לא זהים יכולים לפתח מאפיינים שונים מאוד כבר משלב מוקדם, בעקבות שינויים באספקת הדם, בחלוקת השליה ובמנגנוני האפיגנטיקה, שזהו תחום העוסק בהשפעת תנאים סביבתיים על ביטוי גנים לאורך החיים. התיאור בפרשה מאפשר להתבונן ביסודות המדעיים של התפתחות טרום-לידתית, עוד לפני שהיו כלים למדוד אותן. אמנם בימי האבות לא היה אולטרסאונד, אבל רבקה ידעה להבחין בכך שמתרוצצים עוברים בקרבה ושכל אחד מושך לכיוון אחר – סוג של אולטרסאונד רוחני.
עשו מתואר כאיש שדה, בעל מאפיינים גופניים בולטים, שעיר במיוחד. ואילו יעקב הוא איש עדין יושב אוהלים ועורו חלק. גם בהתנהגותם יש הבדלים בולטים ביניהם.
בעשור האחרון מתפתח תחום הרפואה ההתנהגותית-גנטית, שבוחן כיצד נטיות מולדות משפיעות על בחירות חיים, הרגלי בריאות, נטייה למחלות כרוניות ויכולת עמידה בלחצים. מחקרים עכשוויים מצביעים על כך שהתגובתיות המידית, המאפיינת את עשו, קשורה לרמות גבוהות יותר של פעילות במערכת החיזוק המוחית, בעוד חשיבה לטווח ארוך ,המאפיינת את יעקב ,קשורה להפעלה של רשתות מוחיות אחרות שאחראיות על תכנון וריסון תגובה.
ועם כל זה, מאפיינים רפואיים, גנטיים והתנהגותיים הם רק מרכיב בתוך סיפור חיים רחב בהרבה. אדם לא מוגדר לפי תכונה אחת – לא לפי עורו, לא לפי אופיו . יש לו בחירה חופשית, וזה גובר על כל הנתונים האחרים. ■