חוגגים יום הולדת 65 לבעלי. הוא נושא נאום ובו הוא מבהיר כי כעת הוא קרוב יותר לגיל תשעים מאשר לגיל שלושים… וכולם שרים: ״כי שנות חיים ואורך ימים יוסיפו לך״. מברכים את חתן השמחה, בין השאר, באריכות ימים. אמן.
גם בברכת החודש אנו מבקשים ״ותיתן לנו חיים ארוכים״. מהם חיים ארוכים? אפשר להניח שאנו מתכוונים לחיים שבהם נגיע לימי הזקנה, ואף נצלול אל תוכם לעוד כמה וכמה שנים טובות. אך מתי מתחילים אותם ״ימי זקנה״?
קשה להגדיר במדויק מהי זקנה. היא תלויה במדדים רבים, ביולוגיים – גיל כרונולוגי, מצב גופני וקוגניטיבי; רגשיים – תחושה ודימוי עצמי; וסביבתיים – פעילות מקצועית, משפחתית וחברתית. על חלק מהמדדים האלו יש לנו השפעה, אך חלקם לחלוטין בידי שמיים. הגדרת אדם כ״זקן״ מבוססת, אם כן, על נתונים אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד, וההבדלים מכל הבחינות בין זקן למשנהו גדולים מאוד.
במשך כל ההיסטוריה היה קיים יחס כמותי קבוע פחות או יותר בין קבוצות הגילים השונות, אך עקב השיפור ברמת הרפואה ובאיכות החיים, גדל מאוד בעשרות השנים האחרונות החלק היחסי של הזקנים באוכלוסייה. כך הגיעו לפני כמאה שנה רק כשליש מהנולדים בארצות המפותחות לגיל 65 – הגיל שמקובל להגדירו כתחילת ימי הזקנה, והיום מגיעים לגיל זה למעלה מ־90% מהם! לעובדה זו יש כמובן השלכות חברתיות, משפחתיות וכלכליות ניכרות.
רבים מה״זקנים״ היום הם צעירים בהרגשתם וביכולותיהם, וממשיכים להיות פעילים פיזית ומנטלית לאורך שנים. דוגמה טובה לכך אפשר למצוא בעולם הרפואה: רבים הם הרופאים הפנסיונרים שכוחם במותניהם והם ממשיכים בפעילותם – כרופאים ויועצים בקופות החולים, כרופאים במרפאות פרטיות, כמורים לרופאים צעירים מתוך הידע הרב וניסיון החיים העשיר שצברו. גיל השיבה בעצם זז כמעט בעשור. ה-40 החדש הוא גיל 50, וכך הלאה. אדם בן 65 שיוצא לפנסיה הוא באמצע חייו, בשיא אונו. הוא נכנס למעגל חיים חדש שבו יוכל להגשים חלומות.
ומה יכולים לתרום הילדים והנכדים לשמחת החיים של סבא וסבתא? להרים טלפון ולשאול איך את מרגישה / איך אתה מרגיש / איך עבר עליך היום? לומר אני אוהב / אוהבת אותך מאוד. זהו. דקה ביום לכל שיחה, וזה משמח ומקרב. פעמים רבות חברותיי שואלות אותי אם אני מדברת עם ילדיי במהלך השבוע, ואני תמהה על השאלה – אני מדברת עם כל ילד לפחות פעם ביום-יומיים אם לא יותר (אני מקווה שהם לא סובלים מזה יותר מדי…) בין אם הם מתקשרים אליי ובין אם אני מרימה טלפון אליהם.
על פי ההלכה יש לכבד זקנים וזקנות מגיל 70, ויש אומרים כבר מגיל 60. בתורה אנחנו רואים שהזקן לא נמנה עם קבוצת החלשים והנזקקים כמו הגר, היתום והאלמנה, מפני שהוא היה חלק מרכזי ומשמעותי מההווי המשפחתי, והמשפחה סוככה עליהם וכיבדה אותם. הזקנים של ימינו הם צעירים, פעילים ועסוקים בהגשמת חלומות, חיים חיים נעימים, פעילים, יצרניים ומלאי סיפוק מכל השנים בהן עמלו. כפי שחז״ל מכנים זאת ״זקנה שיש בה לחלוחית״.
אני אוהבת להתבונן בפנים חרושות קמטים. הן פנים מרתקות. כל קמט וקמט מספר סיפור. הפנים המקומטות משקפות פְּנים עשיר, רצף חיים שבו מקופלים המון תובנות, מחשבות, חוויות. מצח חלק – כמו דף חלק – עוד לא סיפר את סיפורו. יש לי חברות שבורחות מהגיל שלהן. אני דווקא מישירה אליו מבט ומודה על הזכות ומודעת לכך שיש לי עוד הרבה מה לספר.
אורי אורבך האגדי רצה להדגיש את המשמעות של אותה אריכות ימים ואת החשיבות הרבה של זקני השבט ושל היחס המכבד כלפיהם – עבורם ועבור החברה כולה. מתוך כך, הוא ייסד לפני עשר שנים את שבת ״והדרת״ – שבת ההוקרה לאזרחים הוותיקים, בשבת פרשת קדושים.
וכך כתב: ״על שבת זו הכרזנו כשבת 'והדרת'. המשרד לאזרחים ותיקים פנה בבקשה לכל בתי הכנסת ולכל הרבנים ונושאי הדרשות להקדיש את שיעוריהם ודברי התורה לעניין זה. גם תנועות הנוער, דתיות ולא דתיות, יפעלו בנושא״.
בבתי הכנסת זו הזדמנות להעלות לתורה את זקני הקהילה או את האדם המבוגר ביותר בקהילה. אני מקווה שלקראת השנה הבאה יהפוך העניין כבר למנהג ונרתום גופים רבים לפעילות ולהעלאת המודעות. ראוי שהבשורה של ״והדרת פני זקן״ תצא מבתי הכנסת, מתוך קהילות של תורה. וכך לא רק מצווה נקיים, אלא מפני שיבה תקום חברה מתוקנת וטובה יותר. ואכן, המיזם ממשיך להתקיים בהובלתה של מיכל, אלמנתו של אורי, ומדי שנה מצטרפים גופים וקהילות נוספים לציון מועד שנתי חשוב זה.
אם נחשפתם לרעיון רק עכשיו, אפשר להתחיל השנה במחוות קטנות בקהילה ובשכונה שמהן יכולה לצמוח עשייה מתמשכת: כיבוד בעלייה לתורה, יצירת קשר ושיחה עם שכנים מבוגרים, בירור אם נחוצה עזרה או הזמנה לקידוש או לארוחה. וממחר אפשר להתחיל לתכנן את שבתות ״והדרת״ הבאות שלכם. תוכלו למצוא עוד רעיונות באתר vehadarta.uriorbach.co.il. שנזכה כולנו לאריכות ימים ושנים, מתוך הדרת כבוד.
