חינוך וחברה

האומץ לשנות

בעוד שבוע וחצי אפשר לעשות כאן שינוי. אפשר יהיה להפסיק את הפקרת החיילים שלנו, להשיב להם את כוח ההרתעה וגם להעלות בחזרה את אחוזי הגיוס ליחידות הקרביות. אם תבחרו בנו ויהיה לנו מספיק כוח – אין זו אגדה

השבוע, פרסם הכתב הצבאי של גלי צה”ל, צחי דבוש, את הציטוט הבא מפי קצין בכיר בצה”ל: “לאחרונה יש יותר מידי מקרים בעייתיים של חוסר חתירה למגע בצה”ל. לוחם שקיבל נשק צריך לדעת שהוא יכול להשתמש בו ולא לחשוש. יש היום מגמה שלילית שלא נראתה בעבר של חיילים שלא חותרים מספיק למגע. הדבר הזה מדיר שינה מעינינו ודורש עבודה יסודית”. על גביו של אותו ציטוט מדהים (לרעה…), הביא דבוש עדויות של חיילים שפנו אליו. בעדויות תיארו החיילים את המציאות ההזויה שאיתה הם נאלצים להתמודד, בכל הנוגע להוראות הפתיחה באש.
לוחם אחד כתב כי “גם אם אני רואה אדם מכין בקבוק תבערה, אסור לי לעשות כלום עד הרגע שהוא זורק אותו. אסור לי להגן על עצמי או על חבריי לצוות”. לוחם אחר, המשרת ביחידה מובחרת, כתב לדבוש כי “לוחמים חוששים לחתור למגע כי אז יצטרכו לעמוד עירומים מול המערכת שלא תגבה אותם. אנו כבולים בכל הקשור בביצוע ירי”.
הדברים הללו מצטרפים לכמה אירועים מרתיחים שאירעו ממש לאחרונה: גניבת הנשק מידיו של לוחם אגוז במהלך אימון שנערך בצפון הארץ ממש בשבוע שעבר, וידוי בקת”ב בידי מחבל מטווח אפס לעבר חייל צה”ל בצומת קדומים – והחייל חשש לירות לעברו.
הייתי אומר כי מכלול הדברים שתוארו צריכים להיות תמרור אזהרה בוהק למקבלי ההחלטות בדרג המדיני. אך האמת היא, שעם השנים התמרור הזה הולך ונעשה יותר ויותר בוהק, ומנגד, מקבלי ההחלטות נעשים יותר ויותר אדישים כלפיו, ואם לומר את האמת, בכלל לא מכירים בקיומו. המציאות היא שמצד אחד מפקדי צה”ל קוראים לחיילים לחתור למגע ללא חשש, ומנגד הלוחמים עצמם, וגם המפקדים, יודעים היטב שלאותו גיבוי אין כל תוקף כאשר בפרקליטות הצבאית ובמצ”ח מקבלים את ההחלטה לחקור ולהעמיד לדין את אותם חיילים שבסך הכול עשו את מלאכתם נאמנה והגנו על עצמם ועלינו.
לפני קצת יותר משנה, 14 חיילים מחטיבת כפיר נעצרו בידי המשטרה הצבאית, לאחר שפעלו נגד חבורת פורעים שאיימו עליהם בדרום.
על אף שהפורעים איימו עליהם כי ידקרו אותם ויפגעו בהם, מי שנעצר, כרגיל – היו דווקא החיילים שהגנו על עצמם. קיבלתי על עצמי את ייצוגו של מפקד החיילים, ונדהמתי. אחת הטענות שהופנו לעבר החיילים הייתה שהם לא היו צריכים לפעול בעצמם, אלא להזעיק את המשטרה. חברים, השתגענו?
בכירי הצבא מחפשים כל העת סיבות לירידה הגוברת במוטיבציה של צעירים להתגייס לשירות קרבי. הנה היא, נמצאת לנגד עיניכם: ההפקרה של חיילי צה”ל, מפחיתה את כוח האדם בצה”ל. פשוט מאוד.
המציאות ההזויה הזו היא אינה גזירת גורל. את פקודות המטכ”ל ניתן לשנות בקלות, בכל רגע נתון, כך שהחיילים שלנו יוכלו להגן על עצמם מפני מחבלים, מבלי לחשוש כיצד יגנו על עצמם אחר כך מפני התובע הצבאי. אך כדי לעשות את זה, דרוש דבר אחד, מצרך די נדיר בקרב הפוליטיקאים שלנו: אומץ.
אתם מכירים את פועלי ואת רקורד העשייה שלי ושל חבריי בציונות הדתית. במשך שנים אני נאבק במערכות משומנות, גדולות וחזקות פי כמה וכמה ממני – ובפעמים רבות, מנצח. זה קרה כאשר ייצגתי חיילים רבים שהועמדו לדין לאחר שהגנו על עצמם מפני יידויי אבנים ובקבוקי תבערה שהושלכו לעברם, ובעקבות פעולותיי במצ”ח סגרו את התיקם נגדם; זה קרה כשהבאתי לזיכוי מהדהד של נאשם שהמחלקה היהודית בשב”כ טפלה עליו עלילת שווא של אישום בהצתת כנסייה; זה קרה כשבתביעה שהגשתי נגד הוואקף המוסלמי הוואקף חויב בתשלום של עשרות אלפי שקלים, למרות התנגדות הפרקליטות; אף פעם לא חששתי, כי תמיד מובילה אותי תחושת שליחות למען עם ישראל.
בעוד שבוע וחצי אפשר לעשות כאן שינוי. אפשר יהיה להפסיק את הפקרת החיילים שלנו, להשיב להם את כוח ההרתעה וגם להעלות בחזרה את אחוזי הגיוס ליחידות הקרביות. אם תבחרו בנו ויהיה לנו מספיק כוח – אין זו אגדה.

עוד במדור זה

״מילדים קטנים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים קטנים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל נר שמיני של חנוכה ה׳תשפ״ג, התבשרנו על פטירתו של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים מאיר דרוקמן זצ״ל. הרב נדבק בנגיף הקורונה בפעם השנייה, מצבו הבריאותי לא היה טוב וכחודש לאחר שחגגו לו יום הולדת 90 הרב נלקח מאיתנו ושב לעולם שכולו טוב. למוחרת יום הפטירה, בעיצומו של ״זאת חנוכה״, רבבות מעם ישראל יצאו למרכז שפירא ללוות את הרב למנוחת עולמים. שנה חלפה מאז שוחחנו עם הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת ״עטרת נחמיה״ בתל אביב.

הרב דרוקמן זצ״ל שימש במספר תפקידים ציבוריים חשובים, ביניהם – ראש ישיבת אור עציון, רב היישוב מרכז שפירא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר, ויושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בעברו, בין היתר, כיהן כחבר כנסת ולאחר מכן כיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. מי שהכיר את הרב ידע שמדובר באישיות רבת פעלים, מלאה באהבת ישראל, שכל כולה למען העם והמדינה.

וכדי להמחיש דבר זה סיפר הרב שמואל אליהו שפעם שאלו את הרב מרדכי אליהו זצ״ל: ״איך אפשר לאהוב את כל עם ישראל?״, והרב ענה: ״זה באמת קשה ולא פשוט. אבל אני מצאתי פתרון: אני אוהב את הרב דרוקמן והוא אוהב את כל ישראל״.

״סימניות בכל ספר״

הרב מיכה הלוי הוא אחד מהאנשים שהכירו את הרב ושראה מקרוב את גדולתו. הרב מיכה כיהן כר״מ בישיבת ההסדר אור עציון וזכה לעבוד עם הרב דרוקמן כתשע שנים.״הקשר שלי עם הרב דרוקמן החל עוד כשהייתי נער, לפני כ-45 שנים, בתל אביב״, משתף הרב מיכה. ״הרב דרוקמן היה מגיע לשלוחה של מכון מאיר בתל אביב להעביר שיעורים. היו מגיעים מספר לא קטן של נערים, ביניהם אני, ואפשר לומר בפה מלא שהרב עיצב את האישיות שלנו. הוא הפיח רוח של תורה ושל אמונה גדולה. אני זוכר שבשיעורים הרב היה עם הרבה מאוד ספרים, ועם סימניות בכל ספר. הוא היה קורא פסקאות מספרים שונים החל מהתנ״ך, דרך מדרשים וכלה בכל ספרי הרב (קוק) זצ״ל, מדייק במילים הכתובות. היה מדהים לראות תלמיד חכם שמוסר שיעורי תורה בכל רחבי הארץ ומפיץ את התורה הגואלת – תורת הרב צבי יהודה זצ״ל״.

כאמור, הרב מיכה הלוי היה ר״מ בישיבת אור עציון, בזמן שהרב דרוקמן היה במקביל גם ראש הישיבה וגם חבר כנסת: ״אפילו בימים עמוסים שהיו לרב מחוץ לישיבה, הוא לא ויתר והיה מגיע להעביר שיעורים רבים בשעות הלילה המאוחרות לכלל תלמידי הישיבה – החל משיעור א ועד שיעורי ח ובוגרי הישיבה שבאו לשיעור פעם בשבוע. לעניות דעתי הרב העביר עשרות שיעורים בשבוע על אף היותו עסוק בצורכי ציבור, ולכן הוא דמות מרכזית בלימוד התורה של התלמידים ולא רק בעיצוב אישיותם״.

״התייחס לכל אדם כאות בתורה״

איך היה לעבוד עם הרב דרוקמן?

״צריך לדעת שפגישה או שיחת טלפון עם הרב יכולה להתקיים בכל שעה מתוך 24 השעות שיש ביממה. ותמיד בשיחה הרב חד ונמצא בעירנות מוחלטת. למרות כל העיסוקים הרבים שהרב עוסק בהם במקביל – כשאתה מדבר איתו על נושא מסוים הוא ממוקד מאוד באותו עניין כאילו זה הדבר היחיד שכרגע קיים. זה לא ייאמן. הרב נותן את אותו מיקוד גם לעיסוק בבעיה של תלמיד מסוים וגם לעיסוק בעניין ציבורי ברומו של עולם. זה מיוחד וייחודי מאוד״.

ממה זה נובע?

״אני חושב שבראש ובראשונה זה נובע מהתפיסה התורנית שבו, מהתורה שלו. דהיינו, הרב דרוקמן חי את הפסקאות באהבת ישראל שכתובים בספר ׳אורות׳. שם כתוב שאהבת ישראל זה מקצוע גדול בתורה. כלומר, ׳ואהבת לרעך כמוך ואידך זיל גמור׳, זה כל התורה כולה. יש שישים ריבוא אותיות בתורה, וכל אחד הוא אות בתורה. הרב דרוקמן התייחס לכל אדם כאות בתורה. וזה בא מתוך תפיסה של תורה, זה ממש לחיות את אותה פסקה ב׳אורות׳. והכול נובע מהיחס לכלל ישראל, כמו שהפסקאות שם ממשיכות ואומרות שהסנגוריה על ישראל לא תסמא את עינינו לראות את מומיה, ואף על פי כן כולך יפה רעייתי ומום אין בך. דהיינו, להגדיר שכל חולשות וחסרונות שיש בחלק מעם ישראל זה מום עובר, אך כאשר מסתכלים על הכלל, אין מום – ׳כולך יפה רעייתי׳. לאור זאת הרב התייחס ואהב כל אחד״.

השנים הרבות במחיצת הרב דרוקמן זצ״ל השאירו אצל הרב מיכה גם זיכרונות רבים. ״הרמי״ם היו מגיעים מטעם הישיבה לבקר את התלמידים בבסיסים כששירתו בצבא, וגם הרב דרוקמן היה מצטרף. זכור לי אישית פעם או פעמיים שכשהייתה אי הבנה בין חייל לבין מפקד לגבי עניין דתי, הרב היה יודע מצד אחד שהמפקד טועה, ומצד שני שצריך לשמוע בקול המפקד. הרב חינך את התלמידים שיש חובה לציית לדברי המפקד ומצד שני בנקודות מסוימות מאוד שאינן מלמדות על הכלל של משמעת למפקד יש לעמוד על שלהם. כמובן, ׳שלהם׳, הכוונה למה שהתורה אומרת.

אני חושב שכל צמרת צה״ל ראתה את הדברים הללו ברב. מה שלהרבה אנשים זה ׳או-או׳, אצל הרב זה היה מורכבות של עולם אחד״.  

״המשפחה הייתה שותפה מלאה״

הרב דרוקמן כיהן ושימש בהמון תפקידים במהלך שנותיו ופעילותו הציבורית, כיצד אדם אחד יכול לעשות כל כך הרבה? להספיק כל כך הרבה. 

״אין לי ספק שמדובר בסייעתא דשמיא עצומה, שהיא מעבר לטבע. אין לי מילה אחרת. כמובן שהסי1ףיעתא דשמיא הזו מגיעה לאדם שכל כולו מסירות נפש לכלל ישראל. לעבוד במשך שעות רבות ביממה ובקושי לעלות לישון על המיטה זה על טבעי. אני חושב שבמשך שנים רבות המושב של הרב ברכב היה על מצב שכיבה והרב היה ישן בדרכים בין מקום למקום (היה לו נהג, מ״ט). בשאר הזמן הרב היה חוזר לביתו, יכול להיות אפילו בשעה שתיים בלילה, והיה לומד תורה, עונה לטלפונים וקובע פגישות״.

ומשפחתיות הייתה נכנסת בלו״ז?

״אני חושב שכן״, משיב הרב הלוי. ״את זה צריך לשאול את בני המשפחה של הרב. זה נכון שאת כל סעודות השבת היה עושה עם הישיבה, והמשפחה הייתה מצטרפת אליו. המשפחה הייתה שותפה מלאה לחיי הציבוריות שלו״.

האם יש נקודת תפנית בחייו של הרב דרוקמן שבה נהייה לרב גדול ומוכר בציונות הדתית? ניתן להצביע על משהו מסוים שהוביל לדבר?

״אני חושב שזה קרה עוד לפני היותו מפורסם כחבר כנסת. לא מדובר בתפנית מסוימת אלא פשוט מעשיו ותורתו הפכו אותו למי שהוא, עוד במסעות לימוד התורה וההתעסקות הכללית בכלל״.

״אותה החיבה״

מתי הייתה הפגישה האחרונה שלך עם הרב?

״הפגישה האחרונה שלי עם הרב הייתה כחודש לפני שנפטר בהכתרת הרב דרור טוויל, רבה של שדרות. הוא חיבק ונישק אותי, כמו בכל פעם שנכנסתי אליו. החיבה היתרה שהייתה לרב לכל אחד, אמירת השלום שלו מגיעה לצד יחס כל כך גדול. לכל אחד, מילדים ועד לשר גדול בישראל, הייתה אותה החיבה. פשוט מדהים!״.

לסיום אנחנו מבקשים מהרב מיכה לשתף אותנו בזיכרון מיוחד מהרב דרוקמן. ״אני יודע לומר כר״מ, שבמסיבות חנוכה עם כלל תלמידי הישיבה, התלמידים דיברו והשמיעו את דעותיהם וגם היה נהוג לקיים פולמוס דעות בין הר״מים, ואני ממש זוכר שהרב היה קשוב מאוד. בסוף הדיונים, הרב היה אומר מילים בודדות אחרונות, ובתמצית מדויקת הצליח הרב לומר את המסר שרצה להעביר, לאחר כשלוש שעות של הקשבה! לא נתפס!״.

באופן אישי, מה הכי יחסר לרב מיכה מהרב דרוקמן זצ״ל?

״אהבת ישראל המאוד מיוחדת שלו וחיבורו לכלל העם. הרב היה אומן וידע להוביל את כולם באיזון נכון. אני חושב שאיבדנו מנהיג שהצליח לאזן ולחבר את כל הקצוות כולם, ואת הרוח הזו של הרב חייבים להמשיך״. ■

לוי גבעון בשכם לוי כיום. אל"מ מיל…
תפילה לשלום חיילינו

תפילה לשלום חיילינו

במלחמה הזאת התברר גודל חלקה של מצרים במערכה נגדנו. מצרים…
יום שחרור צפון השומרון

יום שחרור צפון השומרון

כ"ח באייר מזוהה בעיקר עם שחרור ירושלים ואיחודה, אולם באותה…
איך שגלגל מסתובב

איך שגלגל מסתובב

במעט שנותיי בעיתונאות, יצא לי לראיין ולשוחח עם לא מעט…
״נעבור את כל המכשולים״

״נעבור את כל המכשולים״

הרפורמה במערכת המשפט, חוק החמץ, טרור. עם ישראל נמצא בימים…
שנה למתקפה הרוסית על אוקראינה: צריך לדעת מי הטובים ומי הרעים

שנה למתקפה הרוסית על אוקראינה: צריך לדעת מי הטובים ומי הרעים

רחוב ט באייר הוא הרחוב המרכזי ביישוב עפרה שבבנימין, היישוב…
"לא גידלנו מנהיגים"

"לא גידלנו מנהיגים"

רחוב ט באייר הוא הרחוב המרכזי ביישוב עפרה שבבנימין, היישוב…
האדמה תרעד

האדמה תרעד

רעידת האדמה בטורקיה שהביאה למותם של אלפים, והרעידה הקלה שהורגשה…
הסרט שהזכיר לי שגם אני שכחתי מה זה להיות יהודי

הסרט שהזכיר לי שגם אני שכחתי מה זה להיות יהודי

לא יודע אם כבר יצא לכם לראות או לצפות, השבוע…
על זה הבחירות

על זה הבחירות

׳על זה הבחירות!׳ שלוש מילים שכיכבו בחודשים האחרונים בשיח הציבורי,…
תורה על כל מה שנתת

תורה על כל מה שנתת

״בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ״ אני לא יודע…
מי יאתרג את האתרוג

מי יאתרג את האתרוג

גם עגלה ריקה עם גלגל תקול כמוני יודע שביהדות יש…
חפוי ראש

חפוי ראש

איך אתה יודע שמחנה הימין יכול להתחיל להאמין (אם זה…
לכבס אשמים

לכבס אשמים

ברוכים הבאים למכבסת נווה אילן, אצלנו תיהנו מכיבוס מהיר, כולל…
שירין עד כאן

שירין עד כאן

01הלקאה עצמית היא אשליה מתעתעת, ומשהו שגם אני חוטא בו.…
ראש סיעת העבודה בעיניים

ראש סיעת העבודה בעיניים

סליחה על זה, אבל אני הולך לדבר על נסיעות בשבת.שרת…