יהדות

100 שנה ליסוד הרבנות הראשית

הרב לא רצה לחזור למצב בו כל אחד פוסק לעצמו ודואג רק לשטיבלך שלו ולקהילה שלו. לכן הוא הקים את הרבנות הראשית הממלכתית הלאומית.מפעל הרבנות הראשית הוקם על ידי הרב קוק לדורות כמו דרכה של הגאולה שאין אחריה גלות.

הרבנות הראשית

100 שנים לייסוד הרבנות הראשית, על ידי הרב הראשי הראי"ה קוק זצ"ל

התכנסנו כאן כולנו אוהבי ציון וירושלים, לציין את יום פטירתו ה86 של רואה האורות ורואה הדורות של מרן הרב קוק. 

מנהיג ענק של עם ישראל שהופיע בצומת הדרכים ההיסטורי של תחילת שיבת ציון וקיבוץ גלויות, וסלל את הדרך הרוחנית לחידוש התרבות היהודית והאחריות הכלל ישראלית, מתוך ראיה ממלכתית לאומית תקיפה ואחדותית.

הרב קוק, שעמד בראש מסע הרבנים למושבות מתוך קשר עמוק למתיישבי המושבות והקיבוצים, הוא זה שנאבק שם ובמהלך כהונתו ברבנות במכשולי הכשרות, בחילולי השבת וברוחות הזרות שחדרו למוסדות החינוך. הרב קוק, שהיה מחובר בכל נימי נפשו לאומה כולה ולכל אחד ואחד מבניה, הוא זה שלא נרתע מלבקר בחריפות את מי שראה בדרכם סכנה רוחנית לעם ישראל. הרב קוק ראה בשיבת ציון את גאולתם של ישראל על פי חזון הנביאים, לשוב לארצנו מארצות נידחות, מקהילות מפוזרות ומבודדות, אל ארץ ישראל. לכן הגה הרב וייסד את הרבנות הראשית לישראל בדיוק לפני 100 שנה – בתרפ״א.

הרב הקים את הרבנות הממלכתית כדי לבנות מרכז של הנהגה רוחנית והלכתית. הלכה אחראית שניזונה מרוח גדולה שמפעמת בכל הוראת ופסיקה לכלל ולפרט.

הרב לא רצה לחזור למצב בו כל אחד פוסק לעצמו ודואג רק לשטיבלך שלו ולקהילה שלו. לכן הוא הקים את הרבנות הראשית הממלכתית הלאומית.מפעל הרבנות הראשית הוקם על ידי הרב קוק לדורות כמו דרכה של הגאולה שאין אחריה גלות.

על כן אל לנו לשוב להנהגה קהילתית פרטית אגודות אגודות כפי שהיה בגלות, שהרי כבר הזהיר אותנו הנביא ישעיהו לפני יותר מ2000 שנה פן נראה את הפסיקה וההנהגה ההלכתית – ״צו לצו קו לקו – זעיר שם זעיר שם״.

למען המשך דרכו של מרן הרב אנו מחויבים, כאיש אחד, להעצים ולחזק את הרבנות הלאומית, מפעלו של הרב קוק, כמוקד פסיקה והנהגה ממלכתי מרכזי, וזאת כדי לשמור על הרבנות כמרכז תורה והוראה אחד באורו של הראי״ה, השומר על מסורת התורה בענייני השבת, המשפחה היהודית, שמירת שרשרת הדורות וטהרת השולחן הכשר, לכלל ישראל בארץ ועולם.  כפי שהמתקפות וההכפשות כנגד הרבנות הראשית פוגעות במעמדה ומחלישות אותה, כך חיזוקה והתייחסות אליה כפי הראוי, הם אלו שיבצרו את מעמדה ויגדילו את כבודה. אחדות ההלכה הממלכתית של הרבנות הראשית דואגת לכל אחד ואחת מישראל. 

הבה נלך בדרכו של הראי״ה לשמירת הגיור האורתודוקסי כפי שנהוג בבתי הדין של הרבנות הראשית. אחריות לאומית זו, היא הערובה לשמירה על ספר יוחסין יהודי ממלכתי אחד ויחיד לדורי דורות. 

הבה נמשיך בדרכו של הרב קוק לחיזוק מנהיגותה הממלכתית של הרבנות הראשית, כדי שלא נגרום, חס וחלילה, לפילוג בעם בגלל מלחמות על חידושים מסוכנים בדרכי הגיור ו״מיהו יהודי״, וכפי שכתב בתשובותיו, שהכרעות כלליות בענייני גרים צריכות לצאת מקיבוץ של גדולי הדור, ולא מהוראות פרטיות של רב זה או אחר.

נשמור יחד כאיש אחד על מערכת הכשרות בכדי לאפשר לכל רבבות עמך בית ישראל לצרוך מאכלים כשרים ללא חשש, מה שרק מערכת ממלכתית יכולה לעשות, וכדי שלא תחזור חו״ח ליוזמות פרטיות או מקומיות, כפי שהיה נהוג בקהילות בתקופת הגלות לפני ייסוד הרבנות הראשית.

הרב קוק חזה עולם יהודי מאוחד שנהנה מהנהגה תורנית ותרבותית ממלכתית עם אחריות לאומית בכל תחומי החיים היהודיים בארץ ובעולם כולו. כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…