יהדות

הכי קרוב לאימא רחל

בין חומות בטון גבוהות ובשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון – תלמידי ישיבת ׳בני רחל׳ בקבר רחל נמצאים הכי קרוב לאימא. 40 בחורים ו-12 משפחות מתגוררים במתחם הקבר בעיר בית לחם, ודואגים לנוכחות במקום 24 שעות ביממה. ״ושבו בנים לגבולם״ – גרסת

חיילים בקבר רחל אמנו

ישיבת ׳בני רחל׳ בקבר רחל, ישיבה גבוהה ציונית, הוקמה לפני כ- 13 שנה ע״י 15 אברכים מישיבות מרכז הרב, הר המור ועטרת כהנים – בעקבות בקשת הרב בני אלון. כיום מונה הישיבה לא פחות מ-40 בחורים המתגוררים בפנימיות במתחם יחד עם 12 משפחות, כ-30 אברכים קבועים וכן אברכים נוספים הלומדים חצי יום.
לרגל יום פטירת רחל אמנו החל השבת, שוחחנו עם ראש הישיבה, הרב אליהו אלקסלסי, ועם אחת מתושבות המתחם על הישיבה, על החיים במתחם וכמובן – על אימא רחל. ריאיון מלא אמונה וגאולה.
הקמת ישיבה – דווקא בקבר רחל
הרב אלקסלסי מתאר את הרעיון הרוחני שעומד מאחורי הקמת הישיבה דווקא בקבר רחל: ״ראשית בעקבות דברי הרב משה צבי נריה זצ״ל – ישיבות נקים בכל מקום, בכל ארץ ישראל צריך שהכוח הרוחני ינוע מהכוח הגשמי. הרב צבי יהודה היה קורא לזה ׳ישיבה והתיישבות׳, שאלו מילים הנובעות מאותו השורש בשפה העברית. לימוד תורה ביחד עם חיים במקום, ממילא כשיישוב מחובר לישיבה אז החיים בו הם חיי תורה וזו קומה רוחנית שמביאה עימה הרבה ברכה.
״קל וחומר בן בנו של קל וחומר שצריך להקים ישיבה במקום כזה חשוב לעם ישראל! חשוב רוחנית, מקום תפילה, הקב״ה מצווה את יעקב אבינו לקבור את רחל במקום הזה כדי שתעמוד ותתפלל על בניה. ובזכות תפילותיה עם ישראל יחזרו לארצם ולנחלתם וגם ישובו לגבולם – לגבול הרוחני. עם ישראל יחזור וימשיך לשמור תורה ומצוות, לא יהיה עוד כוכב בדגל של ארצות הברית – הגענו לארץ ישראל כדי לחיות חיי תורה ולהיות אור לגויים, ממלכת כהנים וגוי קדוש. וודאי שבמקום הזה שבו נאמרה הנבואה צריכה להיות התיישבות יהודית וישיבה״.

בית לחם היהודית
לפי הרב אלקסלסי, עברה היהודי התורני העשיר של בית לחם מהווה גם הוא סיבה להקמת הישיבה במקום: ״בעבר הסנהדרין ישבה בבית לחם. כשבועז נושא את רות הוא אוסף עשרה מזקני העיר ובא לסנהדרין, ושם עושה את שבע הברכות שלו – כיוון שטרם ישבו בירושלים. מקום התורה הגדול היה פה בבית לחם. הגמרא בבבא קמא אומרת שדוד המלך נתאווה לשתות מים מבור בית לחם. מים כפשוטו – היה צמא בבורחו מפני שאול. אך יש פירוש נוסף – שהיה צמא לתורת בית לחם, ׳אין מים אלא תורה׳. זו החזרת עטרה ליושנה.
״ירושלים מחוברת לקבר רחל. 

הגאון מווילנא כותב שעיקר השראת השכינה בזמן הזה זה בקבר רחל – כיוון שרחל אימנו מסמלת את האהבה לכל יהודי ואת התקווה לגאולה. היא מחוברת לירושלים, בקודים הקבליים רחל נקראת ירושלים, שכינה, כנסת ישראל. אז ודאי שאין מקום ראוי ללימוד תורה כמו המקום הזה, בנוסף לעובדה שבכל מקום ראוי שיהיה לימוד תורה״.

ברכתו של הרב מרדכי אליהו: ״יקום בנימין בן רחל ויגאל את רחל״

מתחם המגורים של תלמידי הישיבה ומשפחותיה נקנה בכסף מלא ע״י עמותה העוסקת ברכישות בתים וקרקעות. מאחורי המיזם עמדו הרב בני אלון זצ״ל והרב חנן פורת זצ״ל, שהקימו בין היתר את ישיבת עטרת כהנים, התיישבות יהודית בשכונת ניסן בק, שמעון הצדיק, נאות דוד ועוד. 

אחד ממבצעי העסקה הראשונית היה איש עסקים בשם בני, שהגיע לפגישה עם הרב מרדכי אליהו זצ״ל. לפגישה הביא עימו בני מעטפה סגורה ובה כל הטפסים והאישורים הקשורים לעסקה, שהייתה סודית. הרב אלקסלסי מתאר: ״הרב אליהו שואל אותו לשמו, והאיש עונה ׳בני בן רחל׳. הרב אליהו משיב ׳זה לא השם שלך, תחשוב רגע׳. לאחר מחשבה עונה בני ׳בנימין׳, והרב אליהו מברך ׳יקום בנימין בן רחל ויגאל את רחל׳. בני החל לדמוע, וסיים את העסקה כבר באותו הלילה. ברכה רוחנית מהרב אליהו לגאולת רחל. בהמשך העביר בני את פרטי העסקה לעמותה, והם המשיכו את התהליך עד לקניית המבנה״.

מדובר במבנה גדול בשם ׳בית המכולות׳ שהיה שייך לשלושה אחים ערבים נוצרים. במסגרת הסכמי אוסלו נוכחו האחים לגלות כי המבנה נמצא בצד הישראלי של ההסכם. האח הראשון ניאות למכור את חלקו בבניין, ולאחר ששני אחיו נחשפו לתשלום ששולם לו, מכרו לעמותה גם את החלקים שלהם.

הראשונים להיכנס למבנה היו חיילי הצבא, באישור העמותה. הרב אלקסלסי מספר על קרבות שהתחוללו במקום בימי הסכמי אוסלו: ״פה במשרד שלי היה המשרד של מפקד הפלוגה. היו פה קרבות, החלונות ממוגני הירי היו מלאים בכדורים. אפילו נהרגו אז שני חיילים״.

איך נראו ימיה הראשונים של הישיבה?

״לפני כ-13 שנה הרב בני אלון פנה אליי. הייתי תלמיד שלו בשיעור א׳ בישיבת עטרת כהנים, לפני כמעט 40 שנה. הלכתי אחריו לבית אורות והיינו בקשר. הוא ביקש ממני לסייע בשכונת שמעון הצדיק אבל לא יכולתי, אז כשהגענו למשימה של קבר רחל התביישתי לסרב לו. הוא ביקש ממני בחודש אדר תש״ע, ואמר לי להתחיל מיד. באסרו חג פסח החלו הלימודים, ובא באייר נערכה חנוכת הישיבה. התלמידים הראשונים היו 15 אברכים, חברים שלי מישיבות מרכז הרב, הר המור ועטרת כהנים. היינו חבורה מצוינת, לימוד נהדר. החיסרון היה שהיינו צריכים לצאת ב17:00 בכל יום, וכל יום היינו צריכים לשלוח פקס למפקד עוטף ירושלים שיאשר כניסה למבנה המדובר. 

״ב״ה 13 שנה אחרי יש במקום חיים, 12 משפחות, עשרות אברכים, עשרות בחורים. נמצאים פה שבתות וחגים. ציון קבר רחל אימנו סגור לקהל בשבתות ובחגים, אבל אנחנו פה, נציגים ושליחים של האומה הישראלית. מאוד מיוחד להיות פה בשבת ובחג״.

היו התנגדויות לישיבה ולהתיישבות שלכם במקום?

״היה קשה לנו להביא משפחות. מבחינת התנאים הטכניים – אפילו לעשות את המינימום ההכרחי היה קשה. המשפחות הראשונות וגם עכשיו הם חלוצים אמיתיים של הדור הזה, הם גרו במבנים לא מבנים. הייתה לנו הרבה סייעתא דשמיא והרבה אהבת ישראל – כל מי שפנינו אליו, והגענו לאנשים שאפשר לחשוב שהם לא בדיוק בדעות הפוליטיות שלנו, שיתפו איתנו פעולה. אני חושב שרחל אימנו עשתה מלמעלה בעליונים עבודה טובה. כמו שהיא אוהבת כל יהודי – שיתפו איתנו פעולה המון אנשים טובים מכל המגזרים, כי הם רואים חשיבות ביישוב יהודי ולימוד תורה במקום. ״כעת אנחנו עם הפנים קדימה, התוכניות שלנו במנהל האזרחי על סף אישור סופי, ואח״כ זה עובר בממשלת ישראל ואצל שר הביטחון, ואנחנו מקווים שיהיה מבנה מכובד וגדול לישיבה ולמשפחות במקום המבנה הנוכחי הצפוף והדחוק. ״המטרה שלנו היא לגדול בע״ה, במקום הזה אומנם יש גבולות גזרה, אבל יש עוד מקומות שרכשנו בסיוע ד״ר מוסקוביץ ז״ל באזור מסביב, ועוד חזון למועד. התכנון הוא להקים מכינה קדם צבאית, כולל דיינות, כולל אברכים – והכל פה במקום של אימא רחל – אימו של יוסף חולם החלומות. מאחל שהחלומות יתגשמו בע״ה״.

״זה הצבע האדום שלנו״

באמצע השיחה נעצר הרב אלקסלסי ומתנצל ״סליחה, תוך כדי הערבים פה זורקים אבנים לתוך החצר. אז קמתי לראות שהכול בסדר. זה לא קורה הרבה, לפי תקופות. כשזה חמור הצבא מתערב, עכשיו זה לא היה חמור – כי הם זרקו והלכו. רק קמתי לבדוק שב״ה הכול בסדר. כמו שיכולה להיות אימא בשדרות שיושבת ופתאום יש ׳צבע אדום׳ – אז זה ה׳צבע האדום׳ שלנו״.

מה מיוחד בישיבה שנמצאת בקבר רחל?

״כל ישיבה היא מיוחדת, ואנחנו הולכים בדרכן של הישיבות הקודמות, לא המצאנו את הגלגל. דרכי הלימוד הם כמו בכל ישיבה – סדרי בוקר, צהריים וערב, גמרא עיון ובקיאות, שיעורי אמונה והלכה. התורה היא מיוחדת, קל וחומר במקום כזה. כל מי שמגיע לפה מרגיש משהו מיוחד, משימה לאומית.

״זה לא נעים שיש מסביב חומות, אבל הן לא מגבילות את הרוח, היא חוצה חומות וצופה פני עתיד. יש פה אווירה של דיבוק חברים, של קשרים חברתיים. תלמידים שבאים לשבוע ישיבה נתפסים מהר.. קל להתחבר למקום, זו מתנה מאימא רחל. זו ישיבה גבוהה ציונית, חלק מאיגוד הישיבות, התלמידים משרתים בצבא שירות מלא – חלקם ביחידות מובחרות ובדרגות גבוהות. היום אחרי 13 שנה יש לנו בוגרים במקצועות חופשיים שמחוברים לתורה ופועלים מתוך יראת שמיים״.

הרב אלקסלסי מדגיש: ״לפעמים אנחנו משלמים מחיר יקר, כי מסביבנו יש כולל חרדי, ומוסדות קבר רחל אימנו – שאלו מוסדות חרדים. הישיבה פה היא בפירוש ישיבה גבוהה ציונית״.

ד״ר מקס נורדאו ורחל אימנו

הרב מספר סיפור על ד״ר מקס נורדאו, ממייסדי התנועה הציונית: ״בקונגרס הציוני השני ציטט ד״ר נורדאו את נבואת ירמיהו ׳קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה..׳. שאלו אותו מהיכן ידע לצטט את הפסוקים, הרי היה נשוי לגויה ולא היה מחובר ליהדות. ד״ר נורדאו השיב כי בעברו נצרך לטפל בילד יהודי צרפתי שחלה. הילד, שהיה דתי ולמד ב׳חיידר׳, לא ידע לדבר צרפתית אלא יידיש. הדבר הכעיס את ד״ר נורדאו, שסבר שהסתגרות היהודים והתבדלותם מגבירה את האנטישמיות נגדם. אולם הוא רופא, ומחויב לשבועת הרופאים, והוא גם יהודי וכואב לו על הילד שלפניו – ולכן טיפל ד״ר נורדאו בילד, ואף שוחח עימו מעט ביידיש. למרבה הפתעתו לפתע הילד מתאושש לחלוטין, מדבר עימו ומשיב לשאלותיו. 

״אותה עת פרשת ויחי הייתה, והילד סיפר לד״ר נורדאו על בקשת יעקב אבינו מיוסף שיקברו אותו במערת המכפלה, למרות שאימא רחל קבורה על אם הדרך בבית לחם. אבל שכן ידע שהוא קבר אותה שם לפי מצוות ה׳, שתעמוד הזכות לבניה. ואותו הילד מקריא לד״ר נורדאו את הפסוקים בירמיהו, בניגון הלימוד ב׳חיידר׳. מקס נורדאו מתחיל לדמוע, ואומר לעצמו ׳מקס, תתבייש. אתה שיש לך כ״כ הרבה תארים וידע רב, היסטוריה של העם שלך אתה לא יודע. ילד בן 6 צריך לחבר אותך לזה?!׳. סייעתא דשמיא הייתה שלאחר הטיפול בילד ראה ד״ר נורדאו מודעה בעיתון על התנועה הציונית ומי שמעוניין לשתף פעולה עימה – וכך נוצר הקשר בינו ובין הרצל. אמר נורדאו ׳אני חייב לילד הזה את החיים הרוחניים שלי׳. זהו תפקידה של הישיבה – לחבר את כל השכבות בעם ישראל לתורת ישראל בע״ה״.

 
קבר רחל בשנת תרצ"ב

קבר רחל בשנת תרצ"ב

קבר רחל בשנת תש"ע

קבר רחל בשנת תש"ע

קבר רחל בשנת תשפ"א

קבר רחל בשנת תשפ"א

היישוב היהודי המתחדש בבית לחם
משפחת פרידמן היא אחת המשפחות המתגוררות במבנה המכולות במתחם קבר רחל, ובני הזוג ושני ילדיהם גרים במקום כבר שלוש שנים. ״אנחנו קוראים לזה ׳היישוב היהודי המתחדש בבית לחם׳״, אומרת תמר, ״כי קבר רחל – כאילו מה, את גרה בקבר? היו אנשים שרצו שם נפרד, של יישוב בפני עצמו. אבל היה פה יישוב יהודי, ואנחנו מחדשים אותו – אז הוחלט על השם הזה״.
תמר מספרת שהמשפחה הראשונה נכנסה לגור במקום לפני למעלה מעשור, בעקבות חזון הרב בני אלון זצ״ל והרב חנן פורת זצ״ל, ולאחר מספר שנים שבהן אברכי הישיבה נאלצו לצאת בכל יום מהמתחם. ״הם גרו בבית בלי כלום, מלא בחול, בלי חלוקה לחדרים. ואז לאט לאט התחילו להגיע יותר בחורים, הם התחתנו – האברכים התחילו לגור פה. כל מי שגר פה הוא אברך או היה אברך בישיבה״.
גן שעשועים נגד בקת״בים
תמר מתארת שיתוף פעולה הדוק עם גורמי הביטחון: ״אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המדינה ועם הצבא, ולכן הכול קורה פה מאוד לאט. אפשר לבנות יישוב בלילה אחד, ופשוט יבואו ויהרסו אותו, לכן אנחנו מנסים לפעול בשיתוף פעולה מלא. עכשיו הקמנו גן שעשועים מתרומות, וזה גרר המון בירוקרטיה. השגנו תרומות, דיברנו עם מג״ב עד איזה גובה יכולים המתקנים להגיע בגלל החומות, אילו מתקנים יכולים להיות. היו להם תנאים של פיזור חומר מיוחד בדשא שמונע שריפות, למקרה שיהיה ניסיון זריקת בקבוק תבערה חלילה. אז מנסים להגיע להבנות של שני הצדדים.
״כמובן שיש המון קרדיט לראש הישיבה ולמנכ״ל, הם אלה שמנהלים את כל המפגשים והאישורים. אבל הכול פה חוקי ומאושר״.
ישיבה, יישוב – מדרשה
תמר מפרטת על היישוב ועל פועלו: ״השאיפה שלנו היא שיידעו שאנחנו כאן. בעבר היינו מתקשרים לגיוס כספים לישיבה ואנשים לא ידעו עליה. ׳ישיבה של דתיים לאומיים? לא ידעתי׳, הרבה פעמים מתבלבלים בינינו לבין מוסדות קבר רחל שהם חרדיים. זה כולל חרדי, אבל משפחות שגרות פה – זה רק אנחנו. אז הבנו שהמטרה העיקרית היא קודם כל לפרוץ לתודעה.
זה הוביל להקמת המדרשה, על מנת להכיר לציבור את הישיבה ואת ההתיישבות. ״דבר הוביל לדבר, מגיעות קבוצות לסיורים, ואז תלמידים נחשפים לישיבה – ובאים ללמוד בה. עד עכשיו המדרשה אירחה קבוצות במתחם, ואנחנו עובדים על תוכנית של העברת שיחות ותכנים גם במקומות אחרים. עיקר ההדרכות נעשות ע״י נשות היישוב, כי יש ביקוש גדול יותר לקבוצות של בנות, אבל גם הבעלים הוכשרו להעביר את השיחות״.
בחודשים אלול וחשון, ימי הסליחות ולפני יום פטירת רחל אמנו – מגיעות עשרות קבוצות להדרכה ע״י המדרשה, ביניהן אולפנות, מדרשות, קבוצות חוזרות ועוד. במוצאי שבת תתקיים ההילולה המרכזית בבית המדרש של הישיבה, בשיתוף האגף לתרבות יהודית, ותשודר בערוץ היוטיוב של מדרשת ׳בני רחל׳.

איך זה לגור בבית לחם?

״אין פה עדיין מסגרות לילדים, אנחנו שולחים לשכונות הקרובות – הר חומה בעיקר. קניות עורכים בתלפיות. עובדים בכל האזור – בגילה, בקטמון, ובכל מה שעוטף את בית לחם מהצד הזה. זה לא נוח, אבל זה שווה את זה. הבניין שלנו גדול מאוד, בחלקו יש את הפנימיות של הבחורים, ובנוסף ישנן ארבע משפחות שגרות בבתים מבנייה קלה במתחם. 

״כשאין שבתות ישיבה אנחנו משתדלים מאוד שיהיה מניין. לא מכריחים אף אחד להישאר אבל משתדלים מאוד שתמיד יהיה מניין בקבר רחל. אז מביאים אורחים – משפחות, חברים. או שמביאים בחורים שיבואו לחזק את המניין. זו השאיפה, ורוב הזמן זה מצליח״.

מה הוביל אתכם לגור בקבר רחל?

״בעלי למד בישיבת ׳בני רחל׳, אבל אחרי החתונה לא היה פה מקום, אז גרנו שנה בנווה דניאל בגוש עציון. ואז התפנה מקום והוא הציע לי לבוא לבדוק. בהתחלה הרמתי גבה, זה היה נשמע לי הזוי. אבל באנו בוקר אחד, ופשוט התאהבתי. התאהבתי בקהילתיות, בחום. לראות את הילדים. לכל משפחה יש ילדים שנושאים את השמות של בית לחם – בנימין, יוסף, רות ובועז, וכמובן יש כאן איזה ארבע ׳רחלות׳. אתה מרגיש שהגעת למקום שורשי ועמוק, גם הילדים מבינים את החשיבות.

״ביומיום לא מרגישים פחד. אם היינו מפחדים לא היינו נשארים פה. כן יש פה מידי פעם איזו זריקת אבנים, אבל התגובה של מג״ב ממש עוזרת והם שליחים נאמנים של הקב״ה. יש אנשים שהחומות נותנות להם תחושת  הגנה, אנחנו היינו שמחים שהן לא יהיו. יש לנו חזון שהיישוב יגדל ויתרחב מעבר לחומות – פה היה המפגש של רות ובועז, משיחתו למלכות של דוד המלך, יציאת עם ישראל לגלות. יעקב אבינו קבר פה את רחל בכוונה תחילה, כדי שכשעם ישראל יוצא לגלות תוכל רחל אמנו להתפלל עליהם.

״איך אומר ראש הישיבה? ׳מגיע לרחל אימנו שנממש את החזון שלה – ׳ושבו בנים לגבולם׳, ומגיע לה שנגור לידה ונקים פה יישוב תורני, אנשי קודש העוסקים בתורה׳. זה מה שאנחנו מנסים לבנות פה״.

״הקרדיט לרחל אמנו״

תמר מספרת כי היא ובעלה היו נשואים שנה וחיכו להריון. ״בחודש שעברנו לפה התבשרנו על היריון, עם בת. אמרנו שהקרדיט הוא לרחל אימנו, וכשנולדה קראנו לה רחל אורה. כל הזמן יש פה סיפורים, יש פה את הנשים הקבועות שבאות, מחוץ למתחם הקבר יש שולחן קבוע – יום אחד אפשר לראות סעודה עם בקשה ׳לרפואת, להצלחת׳ וכו׳, ולמוחרת סעודת הודיה על תפילות שהתקבלו. 

״כל השבוע התלמידים לומדים בבית המדרש שלהם, ובשבתות ובחגים כשאין קהל במתחם הקבר הולכים ומתפללים בציון. 24 שעות יש אנשים בקבר רחל.״ הרבה פעמים מעבירים דרכנו תפילות ובקשות, שנתפלל עליהם בקבר, ואנחנו עושים את זה בשמחה – זה חלק מהמחויבות של לגור פה. אנחנו שמחים שבאים לבקר אותנו, זה ממש מחזק. אנשים רואים שמאמציהם נושאים פרי״. 

גן השעשועים החדש, נגד בקת״בים

גן השעשועים החדש, נגד בקת״בים

קבר רחל בהסטוריה

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…