בקיץ 1991, למניינם, התרחשה בניו–זילנד פרשת רצח שזעזעה את המדינה. גופתה של צעירה נמצאה ביער, והמשטרה התקשתה למצוא קצה חוט. פריצת הדרך הגיעה מהמעבדה. רופא פתולוגי גילה בחתך הזעיר בעור סימני חרק ייחודיים, מזן שחי רק באזור גאוגרפי מסוים. הממצא הוביל לאתר שבו שהה החשוד לפני הרצח, וחיזק את הראיות נגדו עד להרשעה. זה היה אחד המקרים הראשונים שבהם נעשה שימוש בראיות חרקים כחלק מהחקירה הפלילית.
כמו במערכת המשפט, גם ברפואה המשפטית יש צורך בבחינה אובייקטיבית, דיוק בפרטים, ואיסוף עדויות שלא ניתן לערער עליהן. הרופא המשפטי אינו מחפש אשמים מתוך דעה קדומה, אלא מחויב לבדוק כל סימן, כל תופעה בגוף, ולבסס את מסקנותיו על עובדות מוצקות.
רפואה משפטית היא תחום רחב המשלב פתולוגיה, טוקסיקולוגיה, גנטיקה ועוד. במקרים של רצח, תאונה, מוות בלתי מוסבר או חשד לרשלנות רפואית, הרופא המשפטי הופך לחוקר. הוא בוחן פציעות, מבצע נתיחות שלאחר המוות, מנתח ממצאי דם ורקמות, ולעיתים פועל בזירות מורכבות מבחינה רגשית וציבורית.
התקדמות המדע בשנים האחרונות הפכה את התחום למדויק יותר. בדיקות DNA, שלא היו קיימות בעבר, מסוגלות כיום לזהות אדם מתוך טיפת דם זעירה או שערה בודדת. מכשור מיקרוסקופי מתקדם מאפשר להבחין בין פציעה שנגרמה לפני המוות לבין כזו שאירעה אחריו. טכנולוגיות חדשות אף מצליחות לנתח שאריות חומרים כימיים בגוף כדי לקבוע את סיבת המוות, אפילו עשרות שנים אחרי האירוע.
בדיוק כפי ששופט נדרש לשמוע את כל העדויות לפני פסיקה, כך הרופא המשפטי מחויב לשקלל את כל הממצאים לפני קביעת מסקנה. חוות הדעת שהוא מספק יכולה לשנות גורלות, לשחרר חף מפשע או להפליל אדם מסוכן. האתגר המוסרי הוא לעמוד בלחצים ציבוריים, ולפעול מתוך נאמנות לאמת בלבד.
בפרשתנו נאמר "צדק צדק תרדוף" הכפילות מלמדת שלא רק התוצאה צריכה להיות צודקת, אלא גם הדרך צריכה להיות צודקת. ברפואה המשפטית, משמעות הדבר היא הקפדה על שרשרת ראיות, תיעוד מדויק, והימנעות מהסקת מסקנות חפוזות.
הסיפור מניו–זילנד מסתיים במשפט שבו הורשע הרוצח, בעיקר בזכות עבודתו המדויקת של הרופא המשפטי. אמנם הרופא העוסק ברפואה משפטית עוסק בעבודת קודש, אבל הכול נמצא מאחורי הקלעים, ללא מפגש אנושי מיטיב. חשוב שנצדיע להם על העיסוק במלאכת הקודש, באזור הצללים.. ■
