בעוד כמה ימים זה יקרה.
נצעד יחד לבית-הספר כשידך הקטנה בתוך ידי.
התיק הוורוד החדש יהיה תלוי על גבך ובתוכו מחברות מקושטות במדבקות צבעוניות.
נכנס יחד לכיתה ועל הלוח הלבן יתנוססו שלוש מילים פשוטות, שמקפלות בתוכן כל-כך הרבה: שלום כיתה א'.
בדמיוני אני חוזר לאותה עמדה בדיוק, במרחק של שנים ומקום. ידי הקטנה עטופה בידו הגדולה של אבי, מלווה אותי ביום הראשון ללימודים. הוא נפרד ממני בחיבוק כשעיניי דומעות מהתרגשות וגעגועים.
והנה עכשיו הגיע התור שלי.
אני חושב עלייך, ילדה מתוקה שלי, הנשמה הטהורה שא-להים הפקיד בידי לאהוב ולגדל. אומרים שאין בעולם כמו אהבת הורים לילדיהם, והיום אני יודע שזה נכון. את הכוכבים תהיה מוכן לקטוף למענם.
אבל יום יבוא ותבין שהתפקיד שלך אינו להחזיק להם את היד, אלא להותיר אותם לבדם ולתת להם לעשות את הצעדים הבאים בעצמם כשהתפילה החרישית שלך מלווה אותם.
בתי היקרה, תמיד היית סקרנית ומלאת שאלות. לא נתת לשום דבר לעבור לידך מבלי שתשאלי, תחקרי ותנסי להבין. בקשה אחת לי אליך. אל תאבדי את הנכס הזה כשתגדלי! אלוקים העניק לך תיאבון בריא לדעת ולהבין. אל תתני לבני אדם לכבות לך אותו.
קיבלת מתנה של תמימות וטוהר. שמרי עליהם מכל משמר. הם מצרך נדיר ויקר בעולם שלנו.
זכרי תמיד שידע הוא חשוב, אבל אדם הוא הרבה יותר מאשר מאגר אינפורמציה. יותר משחשוב לי מה תדעי, מתוקה שלי, אכפת לי איזה מין בן אדם תהיי. אילו מידות יהיו לך ואיך תתייחסי לסובבים אותך.
אני רוצה שתשקיעי בלימודים אבל תזכרי תמיד שלימודים הם לא הכל. שתהיי מוכנה לוותר לפעמים על ציון כדי ללמוד עם חברה מתקשה ולעזור לה לקבל קצת יותר. השמחה שתהיה לה באותו רגע, תהיה שווה לך יותר מאשר עוד כמה נקודות על הנייר.
הייתי רוצה מאוד שכדי שמישהו אחר לא יתבזה, תהיי מוכנה לעשות הרבה מאוד, כולל לשלם מחיר אישי.
אני מאחל לך, ילדה שלי, שגם אם תיכשלי – ואת תיכשלי, שגם אם תיפלי – ואת תיפלי, לא תיתני לזה לשבור את רוחך. "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם", קבעו חז"ל. המורים הכי טובים שלנו, המנופים שהרימו אותנו הכי גבוה – הם דווקא המרים והמעיקים. אלו שהצריכו אותנו לחשוק שפתיים ולהזיע או להזיל דמעה צורבת.
אני מקווה שבמקום לצלם את עצמך יום אחד באובססיביות ולהפיץ את הסלפי שלך במרחבי הרשת, תתמקדי בלבנות את עצמך ולפתח את אישיותך. שתזכרי שהדברים השווים ביותר הם דווקא אלו שלא משתפים אותם עם כל העולם, אלא שומרים אותם בצניעות במקום הנכון. כי דווקא במקום הסמוי שרויה הברכה.
אני מאחל לך שיהיו לך חברות טובות ושתדעי לבחור אותן לא בגלל החיוך היפה והמעמד החברתי, אלא בזכות האיכות הפנימית ומה שהן נושאות בליבן.
אני מקווה שבעולם ששועט קדימה בקצב מטורף תדעי לפתח את שריר הסבלנות שלך. שתזכרי שיש דברים בחיים שלא קורים בקצב הדיגיטלי, ושלפעמים התהליך והבנייה ההדרגתית חשובים לא פחות מהתוצאה הסופית.
אני מקווה שתהיי חלק מן החברה אבל לא תשתעבדי אליה. שתובילי אחרים בעקבותייך, ולא תיסחפי אחרי הזרם למקומות שאחר כך תתחרטי עליהם.
אני מבקש, יקירתי, שתזכרי תמיד שכמה שתהיי אהובה ומוקפת חברות וידידות, משפחה יש רק אחת! אמא שלך ואני נמשיך להיות כאן בשבילך ולאהוב אותך בכל מקום ובכל מצב שתהיי בו. תדעי שגם אם לפעמים נסרב למלא את בקשתך או אפילו נכעס על דבר שעשית – זה רק בגלל שכל-כך אכפת לנו ממך ואנחנו דואגים לדבר היקר לנו ביותר בעולם – את!
אני מברך אותך שתזכרי תמיד שאת לא לבד. יש מישהו למעלה, שמלווה ומשגיח עלייך, אוהב ודואג יותר משאת יכולה להעלות בדעתך. בכל רגע שתישאי אליו עיניים ותפתחי את ליבך, תוכלי להתחבר אליו ולשאוב כוח לדרכך.
דרך צלחה, ילדה אהובה שלי
אבא ■
