01
חודש אלול מביא בכנפיו תחושת התחדשות: שנה חדשה, התחלה חדשה, תקווה חדשה – "עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה". בשנתיים האחרונות, המלחמה וגלי ההדף שלה משרים עלינו תחושת עגמימות ומבוי סתום. קשה לחוש את התקווה הרגילה שאמורה להתלוות לתשובה, לסליחות ולתפילות של חודש אלול: שהשנה סוף סוף תהיה פריצת דרך דרמטית בבעיות שלנו.
02
חודש אלול תשפ"ה הוא הזדמנות טובה להתחבר למהות האמיתית של חודש אלול: לא פתרון מלא אלא התקדמות. להתחבר לתנועת הנפש של חודש אלול: לאל"ל בארמית משמעו לחפש, להיות בגל של חיפוש והתקדמות ולאו דווקא בתחושת הגעה.
03
פרשת כי תבוא פותחת בציווי "והיה כי תבוא אל הארץ… ולקחת מראשית כל פרי האדמה". כאשר אדם בא אל ארץ חדשה, עומד על סיפו של עידן חדש, שנה חדשה – הוא נדרש להביא ביכורים, את הפירות הראשונים של האדמה.
04
ביכורים הם תמצית הראשוניות, ההישגיות והיצירתיות – הבן הראשון, הצעד הראשון, ההצלחה הראשונה – הדבר הפרטי היקר ביותר לנו עלי האדמות. כדי לכבוש את הארץ צריך דמויות שמוכנות להקריב ביכורים, להקריב את תמצית החיים שלהם למען הכלל.
05
המצב הלאומי הוא שיקוף של המצב האישי: תרשו לי להתנבא שפריצת דרך לשלום עולמי לא תהיה השנה. גם האתגרים האישיים, הזוגיים, המשפחתיים והמקצועיים שלנו לא הולכים להעלם לאחר חודש אלול. אבל מבט מדויק מבחין כיצד מדינת ישראל מצויה כיום במצב טוב יותר לאין שיעור מחודש אלול תשפ"ד. הדמים שנשפכו לא היו לשווא, הדמעות שירדו לא ישובו ריקם.
06
אנו מתקרבים לרצף חגי תשרי: ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה. בימים אלו ישנן קהילות שתוהות מה יהיה אופי החגים השנה: כיצד נרקוד עם ספרי התורה ביום השנה לאסון? בשנים הללו יש הזדמנות אדירה להבין לעומק את משמעות החגים: חלק מחגי תשרי מכונים "ימים נוראים", לא במשמעות של "ימים מפחידים" אלא במשמעות של "ימים עוצמתיים". אנו חוגגים את הימים הללו לא בקלות ראש ובהתפרקות אלא מתמלאים בעוצמה ובאושר בהכרת תפקידנו בעולמו של אלוקים, תפקיד שמלחמה זו רק חידדה ביתר שאת.
07
חגי ישראל בכלל וחג שמחת תורה בפרט היו הרבה לפני השביעי באוקטובר ויישארו גם הרבה אחריו. כראש ישיבת חולון ורב בישיבת שדרות אני מעדכן שהחגים יהיו השנה מלאי עוצמה וקדושה כפי שהיה בשנה שעברה ועוד יותר. אנו נרקוד עם ספרי תורה ודגלי ישראל בחוצות העיר עם אלפי משתתפים, יחד איתנו יהיו נשמותיהם של החללים, החברים והבוגרים שלנו שנפלו במלחמה. את קולות השופר ואת השירה "עם ישראל חי" ישמעו עד עזה, בירות וטהרן, ו"נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה". ■