חמש נשים צעירות עמדו מול משה רבנו.. חז"ל משבחים אותן על חכמתן ועל צדקותן, ומספרים שלא מיהרו להינשא מתוך קלות דעת, אלא המתינו לאדם הראוי.
המתנה היא לעיתים מעלה גדולה. אך כרופאת נשים, במשך עשרות שנים בחדרי הלידה ובמרפאות הפריון, למדתי שיש גם מחיר להמתנה. השעון הביולוגי ממשיך לתקתק בשקט.
אחת התופעות הבולטות בעשורים האחרונים היא העלייה המתמדת בגיל הנישואין. מבחינה רפואית המשמעות ברורה. כבר סביב גיל שלושים מתחילה ירידה הדרגתית בכמות הביציות ובאיכותן. לאחר גיל שלושים וחמש הירידה הופכת תלולה יותר, ומעל גיל ארבעים הסיכוי להריון טבעי פוחת באופן משמעותי.
הבעיה איננה רק הכניסה להריון. גם הסיכון להפלה עולה עם הגיל, וכך גם שכיחות ההפרעות הכרומוזומליות בעובר, סוכרת הריונית, יתר לחץ דם של ההריון, רעלת הריון, לידות מוקדמות וניתוחים קיסריים. הרפואה המודרנית יודעת לסייע רבות, אך עדיין אינה מצליחה לעצור את השעון הביולוגי. טיפולי פוריות הם הישג מדעי מופלא, אך אינם מבטיחים הצלחה, ובוודאי אינם יכולים להשיב את איכות הביציות שאבדה עם השנים.
כרופאה אני פוגשת לא מעט נשים האומרות: 'לו רק הייתי יודעת בגיל שלושים את מה שאני יודעת היום.' איש לא הסביר להן שהפוריות אינה נשמרת עד גיל חמישים. איש לא סיפר להן שהטכנולוגיה, מרשימה ככל שתהיה, אינה יכולה לבטל את חוקי הביולוגיה. מידע איננו לחץ, מידע הוא חירות. דווקא אישה צעירה זכאית לקבל תמונה רפואית אמינה, כדי שתוכל לבחור את דרכה מתוך מודעות ולא מתוך אשליות.
מבחינה נפשית וחברתית, לרווקות המאוחרת יש מחירים כבדים. הבדידות, ההתמודדות עם אירועים משפחתיים, והשאלות הבלתי פוסקות מן הסביבה, כל אלה יוצרים לעיתים עומס רגשי עצום. במקביל, החברה עצמה השתנתה. האפשרויות לבחירה רבות יותר מאי פעם. אפליקציות היכרויות, רשתות חברתיות ושפע אינסופי של מועמדים יוצרים לעיתים דווקא קושי בקבלת החלטות. הפסיכולוגים מכנים זאת פרדוקס הבחירה- ככל שהאפשרויות רבות יותר, כך קשה יותר להתחייב לאחת מהן.
אבל גם כאן יש מה ללמוד מבנות צלפחד. הן לא המתינו מתוך פסיביות. הן יזמו, פעלו, דיברו, שאלו, ולא ויתרו על חלומן. בנות צלפחד לא התפשרו על ערכיהן. הן הוכיחו שאפשר להיות נשים חכמות, עצמאיות, אמיצות ובעלות יוזמה, ובו בזמן להבין שהקמת משפחה היא חלק מן העתיד שעליו ראוי להיאבק. ■